עזרא

עברו 6 וחצי חודשיים מאז שכתבתי בפעם האחרונה... הרבה השתנה מאז - אני כבר חצי שנה בצבא, התרגלתי להבה דברים (בעיקר לשבתות שקיבלתי).
אבל יש דברים שלעולם לא אוכל להתרגל אליהם.
ביום שבת הבנתי את זה. אמא שלי שאלה אותי אם אני מכיר אותך, השבתי שכן ואז שתיקה כזו.. הבנתי.
המשכתי לדבר רגיל, אבל בראש , בלי שליטה רצו תמונות שלך , חלקי חיוך, שיער ארוך וכמובן ש הסעה לחמד"ע. כשסיימתי לדבר , הרגשתי את זה יותר. העיניים שהן הראי לנשמה החלו דומעות , אחריי הגיעו המחשבות על כל הדברים שיותר לא תעשה, כל מה שתפסיד. וזה קשה לי , אחי.למרות שלא ראיתי אותך יום יום ומידיי פעם דיברנו בטלפון. תמיד שאלתי עלייך , סיפרו לי שאתה חובש, מקווה שהיית מרוצה , שהיה לך טוב.
גם עכשיו בזמן שאני כותב , אני נעצר , חושב. נזכר בביולוגית , שירים של "משינה" באמצע השיעור , מעבירים פתקים, מציקים לזו שאחר כך נהייתה חברה שלך...
אני יודע שזה קשה גם לה.
רציתי להיות איתך בפעם האחרונה, ההלוויה הייתה בשישי , ידעתי על זה רק בשבת, לא שיחררו אותי בגלל איזה תרגיל מוסק.
אין לי איך לסיים את זה , זה תמיד ישאר פתוח...

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• שיר לזכרֿ נספי אסון מפולת השלגים המעט שאני יכול לעשות זה לגעת בנפשות, לרגש נפשות,...
0 17/10/2014 | yeshayad

• תמצות סוגי הזיכרון האנושי כשחיפשתי ידע על הגדרות של זיכרון האדם, נאלצתי לחפש...
0 02/08/2013 | מורי-די

מה דעתך על עזרא ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל