רבים מאיתנו צרכני החדשות, הנחשפים מבחירה לכמות גדולה של סיקורים חדשותיים בנושאים אקטואליים, עשויים לחוש אי נוחות גדלה והולכת לנוכח תופעה ההולכת ומתגברת אופן הסיקור החדשותי
אנסה להתייחס במאמר לשורה של מניפולציות הנעשות על הקורא הקשורות לשפה המשמשת בכתיבת המאמרים,השימוש במילים וטרמינולוגיות אשר נועדו למשוך אליהם קוראים פוטנציאליים על ידי הורדת סף הגירוי, אגב הצהבת החומר המסוקר והעתקתו מהמישור אינטלקטואלי למישור הרגשי.
כקורא אני חש כי לעיתים קרובות מדי עלי לדלות את הפרטים הרלוונטיים להבנת האירוע המסוקר, תוך סינונם משלל של דימויים, כותרות, ותצלומי אילוסטרציה ,רמיזות וקונוטציות, המוכרים לרובנו ממחוזות אחרים שונים ומשונים, תוך פגיעה באמינות הסיקור החדשותי מחד, ושיבוש היכולת של הקורא להתייחס באופן הראוי לכתבה אותה הוא קורא מאידך. 
התוצר במקרים רבים הוא רדוד, שטחי ומאכזב עבור חלק מציבור הקוראים. בנוסף יש למגמה זו מספר השלכות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
הראשונה לדעתי נוגעת בנזק העשוי להיגרם לאנשים שמם מופיע או נקשר בחדשה בעלת אופי פלילי או שערורייתי לאחר שהתקשורת מציגה אותם בהקשר כזה וזאת לפני שנחרץ דינם, ובמקרים רבים לפני שנעשה בירור בעניינם.
השניה נוגעת בהשפעתה של השפה התקשורתית על השיח הציבורי, בקיבוע סטריאוטיפים ובמקרים שונים גם יצירתם, ובמקרים חמורים מתן לגיטימציה לעמדות ודעות קדומות הרווחות בציבורים מסויימים. מילים נכתבות בהקשר שגוי, מילים אחרות מקבלות משמעות חדשה בשל ההקשר בו הן מופיעות  כך למשל מילים " ניטראליות" מקבלות משמעות מינית, פלילית, וכן הלאה. והגרוע בעיני ביותר ההחפצה של בני אדם בדרך ההתייחסות אליהם בחלק מהכתבות.
ההתרגלות של הציבור לשפה הבוטה עתירת הדימויים, הויזואלית, והאגרסיבית הנהוגה בסיקור העיתונאי, וגלישתה של השפה הזו אל המרחב הציבורי והשימוש הרווח בה גורמים לדעתי לנזק של ממש לתרבות השיח בכלל וליחס אל האחר בפרט.
נקודה נוספת בה אני רוצה לגעת בהקשר זה  נוגעת ליחסים  ששבין העיתונות לציבור קוראיה.
אין זה סוד שרוב גופי התקשורת היום פועלים למטרות רווח, חלקם אף נמצא בבעלות של גופים כלכלים גדולים. והקשר הבעייתי שבין העיתונות לגופים הללו צץ ועולה בהזדמנויות שונות ואינו מוסיף לאמינותה של המדיה בקרבנו הצרכנים.
למען השמירה על הרווחיות על חברות התקשורת למכור כמות גדולה  של עיתונים, להשיג "רייטינג" גבוה, וכיוצא באלו .
 אלו לגיטימיים בעיני כל עוד נשמרים הכללים הבסיסיים של העיתונות - אלו המעוגנים במערכת החוקים,שמקצוע העיתונות מחוייב להם ואין לי ספק שאלו נשמרים בדרך כלל מחשש לתביעות וסיבוכים משפטיים, אך לא פחות חשובים מאלה הם הכללים הנמצאים בתחום האפור המתייחס ליחסים שבין העיתונות לציבור שאותו היא מסקרת ולו היא מוכרת, יש ביננו ציבור הקוראים והעיתונות יחסים מורכבים,אנו משפיעים ומושפעים באופן הדדי, תחומי העניין שלנו מכתיבים את הנושאים שבהם התקשורת עוסקת, והיא מצידה משפיעה על תחומי העניין שלנו מעצבת את עמדותינו באותם נושאים ממש.
כאשר התקשורת מתפתה לנצל את כוחה דרך כתיבה בלתי מאוזנת ולא מבוקרת על מקרים ואנשים אותם היא מסקרת, ועל ידי עשיית מניפולציות כגון אלו שהזכרתי קודם על הקוראים, היא מאבדת את הלגיטימציה, ממש כפי שקורה כאשר היא מתפתה לעסוק בנושאים הנוגעים לגופים המממנים אותה. יש לקוות כי העיתונות הכתובה תדע לשוב וללמד את כתביה לכתוב באופן מאופק, מאוזן, והוגן, ואת עורכיה להקפיד במקומות שבהם כושלים הכתבים.