ברשותכם רק הקדמה קטנה:

 

א. אתם יודעים, חלקכם בוודאי, שבשעת השינה אנו חווים מספר שלבים כאשר החלום

מתרחש בחלקיה האחרונים של השינה.

(אינני מתיימר לתת כאן מידע מדוייק אלא על פי ידיעותי המועטות לצורך העניין) 

 

ב. זמן החלום לאדם נראה כזמן ארוך מסדר גודל של דקות ארוכות ועד ימים, חודשים ואולי שנים..אולם למעשה

    בממוצע הזמן בן מספר שניות יחידות או עשרות..

 

ג. תשדירי הפרסומות (במדייה הוויזואלית) מכילים פרטים המופיעים בחלקי זמן קטנים אולם

   הם נלקחו מראש בחשבון מתוך הידיעה שהם נקלטים אף אם האדם איננו מודע להם (תמיד). 

 

כעת, לעניינינו:

 

אתם נוסעים ברכב כלשהו, נאמר ברכבת. מתבוננים החוצה לנוף החולף במהירות שמכיל

עצמים שונים, עצים, בניינים, מחלפים וכו' וכו'

אם היינו נשאלים מה ראינו היינו משיבים, לדוגמא עצים או עץ לצורך העניין. אבל ברור שעל פי ידיעותינו

לעץ מספר חלקים - השרשים שאינם נראים, הגזע, הענפים, העלווה ואולי פירות..

אנו יודעים היטב שלכל עלה ישנם מספר רב של תאים ולכל תא יש מרכיבים שהבוטניקאים שביננו

ייטיבו לפרט..

אולם כל זה לא נכנס לתודעה שלנו ודאי לא ברזולוציה של עלה בודד במהלך נסיעה מהירה..אנו לכל

היותר יודעים לתאר עצים..אבל ברור שמ"חוסר זמן" וחוסר תשומת לב איננו מפרטים לעצמינו מה

ראינו בכל פרק זמן נתון..

 

זה לא אומר שאיננו יודעים מה ראינו או מה חלף ממש נגד עינינו..

 

מוגזם?! לאו דווקא!

הרי נעשים לפעמים לצורך תחקירים וחקירות היפנוזות שבהם ניתן ל"שחזר" מספר רישוי

של מכונית מעד ראיה שבזמנו לא נתן דעתו לזכור ו/או לרשום או אולי שכח.. 

 

כך למעשה אנו "קולטים" מהסביבה כל הזמן פרטי פרטים..אלא שאנו מודעים או זוכרים

בדרך כלל רק את ה"כותרות הראשיות"

 

ושוב - מוגזם?! לאו דווקא !!

 

שאלו את הפרסומאים אפילו..(ראו לעיל בהקדמה)

 

עד כמה אנו אוגרים מידע?

כאן בא חלום שחלמתי (מספר פעמים למעשה):

 

בחלומי והנה אני נמצא באולם ע-נ-ק-י  ממש רחב ידיים שמהווה למעשה ספריה  ואני מודע לכך שזוהי

ספריה הקשורה לחיי..

הספריה מכילה טורים ארוכים של מדפים ועליהם ספרים עבי כרס..מתנשאים להם המדפים לגובה

לא רגיל של תקרות מצויות. הספרים מכילים תיאורים מפורטים עד להדהים בפרטים הקשורים לחיי.

 

בעוד אני משתהה: "כל הספרים האלה מכילים את כל חיי על דקותיהם, שעותיהם, ימיהם ושנותיהם??"

אני רואה לידי אדם אוצר הספריה (אני מבין בחלומי..) ואני שואל אותו בהיסוס:

 

"בספרים אלה מצויים כל פרטי חיי - מה שחשבתי ו/או אמרתי ו/או עשיתי??"

והוא מגחך..

אני מנסה שוב: "רגע..אז הם מכילים..הממ..עשר שנים מחיי?"

והוא מגביר גיחוך..

נדהם אני מנסה שוב: "אולי שנת חיים אחת?"

כאן כבר הוא מתחיל לצחוק..

"אלא מה?!" אני צועק.. "חודש?"

 

הוא מפסיק לצחוק ונראה שהחל מרחם עלי ומתגייס להסיר ממני את המבוכה..

 

"אולם זה מכיל את המידע שחווית בשנה X , ביום Y, בשעה Z בין הדקה ה-23 ועד ה-24 !

 

למי שתוהה לאדם ממוצע מידע זה נמצא אולי ב-5% מתאי מוחו!

 

תא למחשבה !