גידניס גורס כי תהליך הגלובליזציה משני כיוונים מנוגדים על  הדמוקרטיזציה. מחד היא מקדמת צמיחה של מוסדות דמוקרטיים ברחבי העולם והתקשורת הגלובלית נוטלת חלק פעיל בהגנה על פעילות דמוקרטית בכל העולם. עידן המידע מעניק עוצמה אדירה לפרטים ולקבוצות במאבקים כנגד המדינה, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות חשיפה רבה יותר של הפרט לתהליכים הפוליטיים ומשפרת את היכולת להשתתף בהם. ממשלות הופכות יותר שקופות, ייצוגיות, ונותנות דין וחשבון לאזרחים והצבאות המקומיים מפסיקים את התערבותם בעניינים מדיניים דבר המחזק את הדמוקרטיה. מאידך הגלובליזציה מאיימת על הדמוקרטיה מכיוון שהיא שוללת את הלגיטימיות של מוסדות דמוקרטיים אורתודוקסים. טיעון נוסף הנוגע להיחלשות הדמוקרטיה היא שהדמוקרטיה נמצאת בעצימות נמוכה. קיימת השתתפות כביכול של כולנו בשלטון, אולם מי שמחזיק במושכות זהו נתח קטן מאוד מהאוכלוסייה. למעשה חלה החלשות של המדינה עקב השפעת הגלובליזציה והתחזקות השוק הגלובלי אולם הפרט הופך לאדיש יותר והשתתפותו הולכת וקטנה (גידנס, 2000).
הגלובליזציה מחוללת  תנודות באופי הריבוני של אומות ומשנה את צורת האופי הריבוני. היא נוטלת חלק מכוחה של מדינת הלאום ומעבירה אותו לכלכלה הגלובלית. בו בזמן היא יוצרת אפשרויות חדשות של פיזורי כוח, זהויות תרבותיות מקומיות במקומות שלא היו קודם לכן. נטיות לגלובליזציה מביא להאחדה תרבותית מחד וכתגובת נגד, פעמים רבות לעליית לאומנות מקומית. התהליך הגלובלי מעורר דיון במקומות שהוא לא התקיים קודם לכן ומערער ומשנה מבנים חברתיים כמו מוסד הנישואין, המשפחה והקהילה)שם).
המאפיין הבולט ביותר של הגלובליזציה מבחינה מדינית הוא שהמדינה  נחלשת כלפי חוץ ופנים. היא מצליחה פחות לעצב מדיניות עצמאית ולכן הלגיטימציה שלה מתערערת. ההיחלשות באה לידי ביטוי בתחומים כמו פיקוח על סמים והון שחור, הגירה, סביבה, ותקשורת, אך העיקר הוא התחום הכלכלי. ראשי המדינה הם היום הרבה פחות אוטונומיים בהחלטות הכלכליות שלהם, כי הם חוששים מבריחת הון. אחת התוצאות של השינוי היא קיצוץ ניכר בהוצאות הרווחה ברוב המדינות. תוצאה אחרת היא התחזקות של גורמים אתניים שונים בתוך כל מדינה(קיגלי וויטקוף, 2002).
ההשפעות של תהליך הגלובליזציה על מדינות הלאום במחלוקת גדולה. רבים סבורים תהליכי הגלובליזציה למעשה שוחקים את עקרונות המדינתיות, הריבונות והטריטוריאליות זוהי שחיקה של הריבונות של המדינה באחיזה שלה בטריטוריה. קיימת הבחנה בין גלובליזציה ותלות גומלין. תלות גומלין זהו תהליך שמקיים רמות גבוהות של רגישות ופגיעות של משקים לאומיים להשפעות ולתהליכים שמתרחשים בסביבה החיצונית שלהם. תלות גומלין מביאה לידי ביטוי בידול כמותי בכל מה שקשור לתנועה של הון, סחורות, שירותים ואנשים. ככל שיש יותר תנועה ומתקיימת יותר חציה של הגבול, כך נוצרת יותר תלות גומלין. ככל שהמדינה נתונה יותר תחת תלות גומלין, כך היא חדירה יותר להשפעות חיצוניות. ההשפעות החיצוניות גורמת לכך שהריבונות החיצונית של המדינה נפגעת אולם לעת עתה נראה כי זו הפנימית ממשיכה להתקיים. כלכלות לאומיות עדין מוגדרות במונחים טריטוריאליים, משקים מובחנים עדיין כלאומיים וגם במצבים של תלות גומלין, למדינה יש עדיין מידת שליטה על מה שקורה בתחום הטריטוריאלי שלה(Agnew& Corbridge, 1995).
תהליך הגלובליזציה משנה את מוקד העוצמה. עוצמה, איננה מרוכזת עוד במוסדות המדינה, ארגונים-פירמות קפיטליסטיות או שליטים סימבוליים, אמצעי תקשורת וכנסיות. הוא מפוזר ברשתות גלובליות של עושר, עוצמה, אינפורמציה ודימויים, הנעים ומשתנים. משבר הקפיטליזם בשנות השבעים הביאו לארגון מחדש של הקפיטליזם על בסיס גלובלי. הקפיטליזם החדש הוא קשוח יותר במטרות (רווח מרבי), אבל גמיש יותר באמצעים. הוא מעניק יותר כוח להנהלה מול הפועלים, ומחליש את מדינת הרווחה(2000 Castells,).
מקורות:
אמין, ס. (2003). קפיטליזם, גלובליזציה ומרקסיזם. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
באומן, ז. (2004). גלובליזציה ההיבט האנושי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
בונליה, פ. גולדשטיין, א. (2009). גלובליזציה ופיתוח. ירושלים: מכון דיוויס.
גידנס, א. (2000). הדרך השלישית: תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה. תל אביב: הוצאת משכל.
הנטינגטון, ס. (2003). התנגשות הציביליזציות. ירושלים: שלם.
מייקסינס-ווד, א. (2003). משפחות אומללות קפיטליזם גלובלי בעולם של מדינות לאום. בתוך דוידי, א.  (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
מקלוהן, מ. (2003). להבין את המדיה. תל אביב: בבל.
סורוס, ג. (1999). החברה הפתוחה בסכנה-משבר הקפיטליזם הגלובלי. תל אביב: ידיעות אחרונות.
פוסטר, ג. (2003). קפיטליזם ומשבר סביבתי-האם הקדמה הטכנולוגית היא התשובה?. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
פוקויאמה, פ. (1993). קץ ההיסטוריה והאדם האחרון. תל אביב: אור עם.
פרידמן, ת. (2006). העולם הוא שטוח, העולם הגלובלי-החיים במציאות חדשה. תל אביב: אריה ניר.
קגלי, צ. ויטקופף, י. (2002). הפוליטיקה העולמית: מגמות ותמורות ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
קורטן, ד. (2005). כשהתאגידים שולטים בעולם. תל אביב: בבל