בפוסט הקודם דיברנו על כך שהמציאות שלנו אינה השתקפות של המחשבות המודעות שלנו. המציאות שאנו חווים אינה קשורה לרצונות המודעים, לבקשות, למשאלות שלנו מהיקום. רבים מאלה שמנסיםלחשוב "מחשבות חיוביות", חווים כישלון בניסיונותיהם להביא את המחשבות הללו לכלל קיום ממשי. אותם אנשים, מפסיקים להאמין ביכולת המחשבה שלהם ליצור את מציאות חייהם. כי אם זה היה כ"כ פשוט, אז איפה אנחנו טועים?

האמת תמונה בהבנה מחודשת של מושג המחשבה. הנוסחה "מחשבה יוצרת מציאות" נכונה רק בחלקה, ואם נבין לעומק על איזה חלק מדובר, נוכל בצורה כמעט מושלמת לשלוט בנסיבות חיינו.

 

מדובר כמובן על החלק הלא מודע של המחשבות. אותו חלק שהוא האחראי הבלעדי לנסיבות חיינו. האמונות שלנו לגבי עצמנו, דפוסי החשיבה המודחקים לגבי הזהות שלנו, לגבי האפשרויות העומדות בפנינו ולגבי היכולת שלנו להתעלות מעל נסיבות חיינו הנוכחיות, הם אלה שייצרו בסופו של דבר את המציאות החדשה. הביטו סביבכם. החיים שלכם הינם ההשתקפות הבלעדית של תת המודע שלכם. אם אתם לא מרוצים ממנה, כנראה שאתם צריכים לשנות משהו באמונות המושרשות שלכם לגבי עצמכם. ולא, זה לא יעזור רק לרצות לחיות באזור החזון שלכם, אם אתם לא ממש מאמינים שזה אפשרי...

אם עד כה לא הצלחנו להשיג את המציאות שאנו רוצים ליצור, כנראה שטרם הצלחנו להשפיע על קוד החשיבה העמוק שמפעיל אותנו. כאן למעשה נעוצה שאלת המפתח - איך מנהלים את תת המודע? איך יוצרים שינוי עמוק ומהותי באמונות וברצונות החבויים שבוראים עבורנו את המציאות שבה אנו חיים?

 

שאלה זו מחזירה אותנו לניסיון להבין ממה מורכב תת המודע שלנו. מה טמון בו ואיך המטמטון הזה נכנס אליו? תת המודע שלנו הוא מצבור כל האמונות ודפוסי החשיבה המושרשים שאספנו במהלך חיינו, והם אלה שמעצבים את הפרדיגמות השונות שאנו חיים על פיהם. אמונות אלה נרכשו במהלך שנים רבות של חשיבה מודעת באופן זהה וככל הנראה נוצרה מהשפעה בלתי פוסקת של הסביבה בה אנו חיים. למשל, אדם שנולד לתוך סביבה משפחתית בה מערכות היחסים ההוריות היו בעייתיות. אותו רך נולד, החווה בפעם הראשונה בחייו מערכת יחסים זוגית דרך העיניים של הוריו, נתקל במצבור של שנאה, כעס תככים, כעסים, צעקות וקללות, ומפתח עם השנים דפוס חשיבה שגוי המכתיב לו מהי מערכת יחסים ולמה היא עלולה להוביל. ראוי להדגיש, שדפוס החשיבה הזה אינו נבנה מאפיזודה חד פעמית, אלא מתוך חוויות חוזרות ונשנות במשך שנים שבו האדם בונה לעצמו תפיסת עולם לגבי המציאות. גם אם יתקל אותו אדם במערכות יחסים תקינות בסביבתו, הוא יתייחס אליהם כאל ניסים איזוטריים ולא משקפים את המציאות. סביר להניח, שאותו אדם יתקשה בעצמו ביצירת מערכת יחסים, גם כשבאמת ירגיש רצון אמיתי לפתח מערכת יחסים, כי תת המודע שלו מסביר לו כל העת כמה היא עלולה להיות הרסנית עבורו.

 

נכון הדבר גם לגבי אדם שחי בסביבה בה רמת החיים הסוציו-אקונומית היתה הרבה מתחת לממוצע. אדם זה עלול להפנים כי עוני וחוסר היכולת להתפתח מבחינת השכלה הם השם השני שלו. סביבה בה יש השלמה עם מציאות חיים קשה, עשויה להשריש אצלו תהליך של חוסר אונים נרכש. אמונה כמעט אפסית בנוגע ליכולת שלו לשנות את מציאות חייו אי פעם בעתיד. כשהסביבה שבה הוא חי כובלת אותו להאמין כי כל ניסיון לשנות את המציאות צפוי להכשל, מייצרת אצלו חוסר אמביציה  מופגן לשנות את מה שנתפס בעיניו כגורל. לא יפלא איפוא, שגם הקבלה עסקה בסביבה כגורם משפיע עיקרי בעיצוב מבנה המציאות.

 

לפני שחלקכם מתפרצים בזעם, ומספרים לי על מקרי סינדרלה כאלה ואחרים, שאכן התרחשו במקומות שונים ובהקשרים שונים, אני רוצה להזכיר שהמקרים הללו הם הם החריגים. ברב המקרים, אדם יפתח פרדיגמה ביחס למי שהוא בהתאם למציאות החיים שהוא תופס בסביבתו הקרובה. מעטים היו אלה שסיגלו לעצמם את ההבנה כי המציאות הקרובה אינה חייבת לייצג את מי שהם באמת. את מי שהם עשויים להתפתח ולהיות. הבודדים שאכן הפנימו כי נסיבות חייהם תלויות אך ורק ביחס לאמונות שלהם עצמם, ביחס לפרדיגמות שהם יפתחו, וביחס ל"דיבור העצמי" הרציף שיאלץ את תת המודע שלהם לפתח תבניות חשיבה ייחודיות, הם הבודדים שיצליחו בסופו של דבר, בוודאות, לייצר לעצמם מציאות רצויה המשקפת אחד לאחד את תת המודע שלהם.

הבשורה האמיתית היא, שהם לא חייבים להיות בודדים. לכל אחד מאיתנו יש את היכולת הזאת. כדי להבין זאת זכרו 2 אקסיומות יסוד: כל מי שישכיל להזין את תת המודע שלו בדפוסי חשיבה המתאימים לרצונותיו, יצליח בוודאות להגשים הלכה למעשה את מאווייו הכמוסים ביותר. והאקסיומה השניה הינה – לכולנו יש יכולת להשפיע על תת המודע.

 

נשאלת השאלה: האם כדי לשנות את תת המודע שלנו עלינו להחליף סביבה? האם עלינו לוותר על הורינו, הזוגיות שלנו, משפחתנו, האזור שבו אנו חיים, חברינו כדי להתחיל לפתח דפוסי חשיבה שונים מאלה שייצרו את המציאות שסביבנו? בין אם מדובר בכסף, ביכולת לפתח מערכות יחסים בריאות, ביכולת לרכוש השכלה, או כל נסיבת חיים אחרת. התשובה המיידית היא, שזה יכול היה לעזור. (: אבל לפני שאני מאיץ בכם לעזוב את הכלוב המוכר והידוע, כדאי שתבינו מה מזין את התהליך, דבר שעשוי להוביל לפתרון הרבה, אבל הרבה יותר פשוט.

 

תת המודע שלנו מוזן הלכה למעשה מהמחשבות המודעות. אלא שבעוד שחשיבה מודעת יכולה להשתנות ללא הרף, תת המודע הוא אזור שבו רף הכניסה הוא גבוה. לא קל להתקבל ל"חוג הסילון" של תת המודע. אבל, באותו אופן, ברגע שהתקבלת למועדון, יהיה קשה לך לעזוב...

כדי ליצור שינוי אמיתי בתת המודע אדם חייב ליצור שינוי באמונות שלו לגבי עצמו. יצירה של שינוי כזה, דורשת ממש כמו למידה – שינון עמוק. רק שבמקרה הזה נדרשת הטמעה לא של ידע, אלא של רצונות, רגשות, חוויות. אדם יכול ליצור לעצמו איזה מציאות שהוא יבחר, גם כזאת שטרם נראתה על פני הכדור, אם רק ישכיל לברוא את המציאות הזאת בתת המודע שלו. בריאה שכזאת מתרחשת על פני זמן. הזנה מאומצת ובלתי פוסקת של האדם שהוא בוחר להיות, תאפשר לסגל פרדיגמות חדשות. כשאלה ייווצרו, הגשמה פיזית היא הכרחית ומיידית, וכאמור בפוסטים הקודמים – אינה תלויה עוד בזמן. כי הכל כבר נברא. הגשמה תלויה אך ורק במודעות לתת המודע...

 

אז איך ניתן לשנן באופן מעשי רצונות, חוויות, תחושות? התשובה לכך נעוצה במילה אחת קטנה בעלת כ"כ הרבה משמעויות – תשוקה. תתחילו לפתח תשוקה לזהות האמיתית שלכם. לא לזו שאתם כבולים אליה. תתחילו לראות את עצמכם בראי האמת הפנימית שלכם. גם אם בהתחלה המראה הזה נראה כמראה רחוק ובלתי מושג, Fake it till you make it. אני לא מבקש מכם להאמין ביכולת שלכם להשיג אותו. אני מבקש מכם לחיות אותו. להרגיש. להיות. לחבק את האני האמיתי שלכם. ללא תלות במי שאתם היום, תחליטו במחשבתם מי אתם בוחרים להיות. מאותו רגע שבו יצרתם את התשוקה לאני החדש הזה, תפקידכם להזין את תת המודע שלכם באופן יומיומי בצורה כמעט רציפה. כל התנהלות שלכם בעולם צריכה להעשות במשקפיים החדשות האלה. נסיבות חייכם מרגע זה הן זמניות. האמת הפנימית היא המציאות שלכם.

 

מתקשים? כנראה שאתם לא מספיק אוהבים את עצמכם. לא מספיק מאפשרים לעצמכם להתרגש, לא מאפשרים לעצמכם לאהוב, לא מאפשרים לעצמכם להשתוקק. האני האמיתי שלכם הוא לא מי שאתם, אלא מי שאתם בוחרים להיות. תפרקו באופן מדורג את הזהות הנוכחית שלכם, ותתחילו לבנות את הזהות הרצויה, זו שנולדתם לתוכה אבל שכחתם אותה בדרך. כל מחשבה שלכם צריכה להבנות מתוך התשוקה שלכם. לפחד אין מקום בחייכם, כי אם לחוויות החדשות שבה אתם אמורים לשטוף את מוחכם. הדימיון שלכם הוא הכלי היעל ביותר להזין את תת המודע, כי הדמיון שלכם מורכב מאותם ויברציות שממנו מורכב העולם כולו. תתחילו כל בוקר בהאזנה לכל מה שעשוי לעזור לכם לפתח את אישיותכם החדשה. זו עשויה להיות מוסיקה מכל סוג, זה יכול להיות נאום בעל איכויות השראה יוצאות דופן, זה יכול להיות אפילו שיחה עם חבר קרוב שמאפשר לכם להתפתח. הכל הולך, המטרה מקדשת את האמצעים – תתחילו להפעיל לחץ בלתי פוסק על תת המודע. מדי יום, מדי שעה, מדי פעולה תתחילו לראות את האדם שאתם הופכים להיות, ותפסיקו לראות את מי שהייתם. בכל משבר שצפוי לקרות, תזינו את מוחכם במחשבה שזהו משבר זמני בדרך למי שאתם. לאט לאט תתחילו לפתח אמונה ביכולתכם ליצור את עצמכם מחדש.

 

כדי שזה יצליח נדרשת התמדה. התמדה בדפוסי החשיבה שלכם, לא שום דבר שקשור למציאות הפיסית. כדי שתהיה התמדה נדרשת תשוקה. אתם חייבים לאהוב את מי שאתם הופכים להיות. להשתוקק אליו, לחבק אותו. זה שאתם הופכים להיות, הוא מי שאתם. עד כה התנהלתם בתחפושת. היקום לא רוצה אתכם קטנים, מפוחדים, חסרי תקווה. אתם נולדתם אחרת. אתם הייתם פעם האדם הזה שרצה לכבוש את העולם, וגילה שאם אף אחד סביבו לא כבש, כנראה שזאת מחשבה טפשית וילדותית. אלה שהמשיכו להאמין, ונשארו ילדים במידה מסויימת, הם אלה שכבשו. ואתם? אתם מבוגרים אחראיים, אבל רחוקים שנות אור מהאני האמיתי שלכם...

 

תתחילו להסתובב עם אוזניות באייפון שלכם. תבחרו באופן סלקטיבי ביותר את הדבר שתרצו להאזין לו. את הדבר שמעורר את ההשראה הרבה ביותר. תקראו על כאלה שהצליחו להיות מי שאתם בוחרים להיות, תקשיבו לסיפורים כאלה, תשמעו מוסיקה ואל תפסיקו להאמין. פשוט, ועם זאת כל כך מסובך לביצוע – אל תפסיקו להאמין שאתם הופכים לאדם הזה, שאתם כל-כך רוצים להיות. אם תהיו עקביים מספיק, תת המודע שלכם עשוי להבנות מחדש. תתייחסו לתת המודע שלכם כאל העמוד הראשון של תוצאות בגוגל. כדי להגיע לשם נדרש מאמץ עילאי של יצירת תוכן ברשת, וכשיש ממנו מספיק – גם התוצאות שלכם משתנות. תזינו את תת המודע שלכם בתוכן המתאים. תהיו מודעים למחשבות שלכם, כי הן בסופו של דבר יזינו את תת המודע, והוא זה שייצר את נסיבות חייכם.