צמח הפיגם  (רוטה)
פיגם מצוי מכונה גם  : פיגם ריחני. הוא שיח רב- שנתי ירוק-עד. הפיגם המצוי  פורח מפברואר ועד יוני. מגיע לגובה של מטר ויותר.צבע עליו ירוק כהה בעל גוון כחלחל.הצמח נושא ענפים רכים והרבה עלעלים. ופרחיו בולטים בצבעם הצהוב. הפיגם גדל בר בחלק ממדינות הים התיכון.
צמח הפיגם כמעט תמיד נקשר לאמונות שונות בשדים. ולרוב כמגרש שדים.ואת זאת הסיקו חוקרים ובלשנים משמותיו בשפות שונות. בערבית (פיגן) כלומר בשד. יהודי תימן קוראים לו (שדאב) שפירושו שד בו. ובמרוקו קוראים לו רוטה על שם שד מיתולוגי. מקובל לתלות  ענפי פיגם כקמיע מעל מיטת תינוק. נגד "עין רעה". משמש להבדלה במוצאי שבת וגם בטכסים שונים כמו "בחינה" של הכלה. כדי ששאר "מריעין ובישין" שנמצאים באוויר לא יזיקו. בחלקים רבים של אירופה – נחשב הרוטה כמגן רב עוצמה נגד מכשפות, והשתמשו בו  בלחשים רבים. ונחשב  כמעניק ראיית נסתר.
בין הצמחים המופיעים במשנה ובתלמוד מופיע גם צמח הרוטה הנקרא ונכתב בשמות שונים.
שמן הפיגם נקרא רוטין (לפי שמו המדעי של הסוג), והוא משמש מקור לתרופות נגד דלקת פרקים, כאב גב, כאב ראש. הרעלת קיבה. שיעול. דלקת-עיניים, דלקת אוזניים. כינים בשיער. בעבר השתמשו בו לכל בעיה. כולל היסטריה, שיגרון. תולעים בבטן ועוד.
הצמח משמש לשימוש חיצוני וגם פנימי. בשימוש פנימי כשהוא טרי, הפיגם עלול לגרום לסחרחורת ועוד תופעות לוואי לא נעימות.   עדיף לבשל אותו (כשהוא טרי). הרתיחה מרחיקה את הרעלן שנמצא ברוטה. ( אופן השימוש ב רוטה: חליטה - כוס מים רותחים עם 1-2 כפיות עלי רוטה יבשים. לחכות 10-15 דקות ולשתות 3 פעמים ביום.)
לשימוש חיצוני : ממלאים בקבוק עד החצי עם שמן זית מכבישה קרה ודוחסים לתוכו ענפים ועלים של פיגם, משאירים כשבועיים במקום קריר ואפל. לאחר שבועיים מסננים את התכולה, זורקים את הפסולת ועם הנוזל שנותר משתמשים לבעיות שונות כגון : עיסוי לכאבי גב. דלקות אוזניים. עקיצות חרקים. וכאבי פרקים.
קיימים דיווחים בודדים על התפתחות דלקות בעור כתוצאה מנטילת הצמח.  מריחת תמצית רוטה על פצעון בעור יכולה לגרום לשלפוחית כמו כווייה על העור. הצמח אסור לשימוש לאנשים הסובלים מאי ספיקה של הכליות. אסור לשימוש במהלך תקופת ההריון. אין מספיק מידע לגבי תקופת ההנקה אך מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו. הרעילות המתונה של רוטה יכולה לגרום לשינויים במצב רוח, הפרעות שינה, עייפות. סחרחורת, התכווצויות, התעלפויות, ברדיקרדיה, נפיחות בלשון, עור יבש. תופעות לוואי מתונות יותר מאלה שנגרמות על ידי צמח רוטה הטרי. 1/2 כוס שמן רוטה יכול לגרום להקאות. כאבי בטן קשים ולעתים מוות. במנות בגודל זה. רוטה הטריה יכולה לגרום לנזק חמור לכליות ולכבד.
בהומיאופתיה הוא משמש כתרופה הידועה ביותר לפציעות ברצועות.  גידים וקרום העצם או הרירית של העצמות. זוהי תרופה מצוינת לפציעות ממאמץ יתר או משימוש יתר. כגון טניס מרפק ותסמונת תעלה הקרפלית. לחץ בעיניים. רותה עוזר להאיץ את ההחלמה משברים או שטפי דם של העצם. יכול לעזור עם מתיחת שרירים. נהדר עבור פציעות לירכיים, ולפציעות בברך ובקרסול שבהם הרצועות או הגידים נמתכו או נקרעו. רוטה יכול לעזור עם כאבי גב משימוש יתר. ופריצת דיסק. פציעות -OVERLIFTING  וחולשה וצליעה של הגב.
לרוטה היה שימוש קולינרי בעבר. השימוש בו פחת במידה ניכרת במהלך המאה ה – 20 הרוטה היתה בשימוש נרחב במזרח התיכון הקדום. ובמטבח הרומי.. עלי רוטה ופרות יער הם חלק חשוב של המטבח  האתיופי. הרוטה משמשת כתבלין מסורתי ביוון ובמדינות ים תיכוניות אחרות. באיסטריה (אזור בקרואטיה). ובצפון איטליה, הוא משמש כדי לתת טעם מיוחד לגראפה / ראקי ורוב הזמן ניתן למצוא עלה קטן של הצמח בבקבוק. זה נקרא Ruta alla גראפה. הזרעים יכולים לשמש לדייסה. את העלים המרים ניתן להוסיף לביצים. גבינה. דגים. או מעורבות עם שזיפים ויין להכנת רוטב בשר.
צמח הרוטה צריך לגדול מתחת לקרני השמש. הוא דורש השקיה ודישון וניתן לשים אותו במיכל של 10 ליטר (הוא מגיע לגובה 70 ס"מ בגידול ביתי).
רוטה היא צמח עם היסטוריה עתיקה. שם הצמח מקורו במילה היוונית "RUE" .שמובנה  לשחרר. המראה על התכונה המיוחסת לרוטה. כמשחררת ממחלות.
למה אני כותב על צמח הרוטה ?
 אחותי הקטנה סבלה מכאבי בהונות רגליים בלתי נסבלים. במיוחד בתקופת החורף וגם במשך שאר השנה. אני סבלתי מכאבי ברכיים עד כדי הגבלת תנועה לכמה ימים. וכאבי כתפיים בגלל מיזוג אויר גם בקייץ. באחד מגיגוליי בגוגל מצאתי כמה התיחסויות לצמח "הרוטה". קניתי בקבקון תמצית "רוטה" (פיגם) מאחת מחנויות הטבע. ואחרי כמה מריחות/עיסויים של האזורים הכואבים. במשך יומיים או שלושה. הכאבים עברו. גם לי וגם לאחותי הקטנה. יש לחזור ולעסות את המקום/מקומות כואבים מדי כמה חודשים.
חייבים לקרוא ולהכיר את צמח "הרוטה". צמח נהדר. גם באנגלית יש כתבות טובות.