פרשת ויקהל- פקודי :

"וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ ה' בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וְּבכָל מְלָאכָה" (שמות לה, לא).
דברים אלו נאמרו על בצלאל שֶׁמֻנָּה להיות האחראי על בניית המשכן והמבצע הראשי.

במסכת ברכות דף נה כתוב: " יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ".
רוח הקודש שרתה על בצלאל בן אורי בן חור עת עשה את המשכן.
היכולות שלו לא היו רק במישור הפיזי, אלא אף גבוהות יותר, במישור הרוחני.

נשאלת השאלה, איך אפשר ליישב את הפער התהומי בין שני התארים להם זכה בצלאל, שהרי סוף סוף יכולת רוחנית כפי שתיארה מסכת ברכות גבוהה לאין שיעור יותר מהתכונה השנייה, תבונת הכפיים?

"לקח טוב" משיב על שאלה זו דרך סיפור מאלף שאירע לרבי חיים מוואלאז'ין, תלמידו של הגר"א הקדוש:
לשם הקמת ישיבת וואלאג'ין גייס רבי חיים מוואלאג'ין כספים מנדבנים רבים.
אחד מהם היה כפרי פשוט שהיה למרבה הפלא תורם בעין יפה לישיבה.
באחת הפעמים שלח רבי חיים את שליחו אל אותו כפרי על מנת להמשיך במלאכת גיוס הכספים החשובה.
על פי עצתו של שלוחו דאג רבי חיים להלבישו בבגדים מפוארים, צייד אותו בעגלה ובסוס מהודרים על מנת להותיר רושם עמוק על הנדבנים כמו גם על הנדבן הכפרי.
כשהגיע השליח לביתו של הכפרי ציפתה לו הפתעה לא נעימה:
לא זו בלבד שהכפרי השיבו ריקם כלעומת שבא, אלא אף טרח לומר לו שהוא מצטער על כל הפעמים שתרם בעבר לישיבה הקדושה...
כששמע רבי חיים מוואלאז'ין על המקרה הצטרף אל שלוחו ושם פעמיו בחזרה אל אותו כפרי על מנת לברר מדוע שינה גישתו?
הכפרי קיבלו בסבר פנים יפות ובהפתעה גמורה, שכן לא ציפה לאורח כה חשוב.
כששאלו רבי חיים לפשר מעשיו השיב לו הכפרי שאם על סוס, עגלה ובגדים מפוארים מתבזבז כספו, אין זה מן הראוי להמשיך במתן התרומות.
רבי חיים ביקש מהכפרי שיאמר לו מה היא רמת ידיעותיו התורניים והוא השיב שהוא בקי בחומש.
רבי חיים פתח את החומש לפניו בפרשת השבוע שלנו (ויקהל) ואמר לו: " יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ". פירושם של דברים, הפער שבין יכולתו הרוחנית של בצלאל ליכולתו הפיזית מוסברת כך: המשכן היה מורכב על פי דרגות הקדושה, מקודש הקודשים דרך ההיכל, עזרת הכוהנים, עזרת ישראל ועד עזרת הנשים.
"ידע בצלאל לצרף"... ידע במחשבתו מי היה כל תורם ותורם ואיך תרם, האם לשם שמים, או לשם כבוד בלבד ובהתאם לדרגתו של כל תורם ייעד את התרומה למקומה הראוי.
מי שתרם לשם שמים, תרומתו הועברה לבניית קודש הקודשים , מי שתרם רק לשם כבוד, תרומתו היתה עוברת למקום בדרגת קדושה פחותה.
כך גם אתה, המשיך רבי חיים להסביר, גם אתה היית צריך להמשיך לקיים את החסד הגדול של מתן תרומה כספית לבניינה של הישיבה, אם תרומתך היא לשם שמים הכסף עובר ישירות ללומדי התורה, אבל בכל מקרה, גם תרומה שלא לשם שמים חשובה היא גם אם מגיעה רק עבור בגדים, סוסים ועגלות, שהרי בסופו של דבר משמשים הם את הישיבה לשם גיוס כספים.

סיפור זה מסביר את הפער בין שני התארים להם זכה בצלאל בן אורי בן חור.
שבת שלום,