פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן בעצם ממשיכה את נאום הפרידה של משה אל בני-ישראל.

משה מספר כמה הוא התחנן לאל שימחל לו על חטא הכאת הסלע (פרשת חוקת) בו נענש שלא יכנס לארץ-ישראל. האל לא וויתר למשה, ובעצם למשה נותר רק להשיף על ארץ-ישראל מחוצה לה.

משה גם מזכיר את מעמד הר סיני, בו התגלה האל אל העם.

משה מזכיר להם כי הם רק שמעו את קולו של אלוהים ולא ראו את דמותו בכדי שבני-ישראל לא ייבנו פסל שלו ויעבדו עבודה זרה ומזהיר אותם שגם בעתיד, עליהם להיזהר שלא לעבוד עבודה זרה. משה כמובן מזהיר להם את עשרת הדברות :

• ה' הוא האל היחד
• אסור להתפלל למשהו אחר כאילו הוא אל
• איסור נשיאת שם ה' לשווא
• לשמור את השבת
• כבד את אביך ואת אמיך
• לא לרצוח
• לא תנאף - להיום עם איש/אישה כאשר אתה כבר עם מישהו אחר.
• לא תגנוב
• לא להעיד עדות שקר
• לא תחמוד - לנסות להשיג לעצמך משהו של מישהו אחר.  

לבסוף משה קורא לעם ואומר "שמה ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". הוא אומר לעם כי עליהם לאהוב את האל בכל הלב ולשמור את מצוותיו והוא אותם לכתוב זאת בסימנים על היד (תפילין) ובכניסה לבתיהם(מזוזה).