פרשת מסעי

הפרשה פותחת בסיכום של כל תחנות בני-ישראל במדבר, מרעמסס הראשון עד לערבות מואב. 40 שנה ב-49 פסוקים. 

משה רבנו לא יוכל להיכנס לארץ-ישראל ולכן הוא דואג ועושה את שתי הרשימות הבאות:

• רשימת גבולות הארץ
• רשימת מנהיגי ישראל בכניסה לארץ

כמובן ששתי רישמות אלו קשורות לנושר המרכזי - הכנות לכניסה לארץ.

והנה עם סיום המסע וחניית בני-ישראל בירדן, דור האנשים של יציאת מצרים הלך לעולמו ועכשיו נשאר הדור של הנדידה במדבר.

בהמשך לנושא המרכזי, בני-ישראל, שידועים בכך שהם העם היחד שמאמין באל אחד ולא בפסלים, מצווים לאחר הכניסה לארץ-ישראל, להרוס כל פסל וכלי עבודה זרה שיפגשו בארץ החדשה.

ישנה מצווה נוספת אותם קיבלו בני-ישראל לקיים. לאחר ירושת הארץ, תחולק הארץ ל-12 חלקים, נחלה אחת לכל שבט, אך ישנו שבט שלא זכה לנחלה משל עצמה - שבט לוי. הלווים היו מפורזים ברחבי הארץ, הם קיבלו כ-48 ערים המיועדים לו. אך 6 ערים מ-48 מהערים לא מיועדים רק ללווים, הם בעצם הרי מקלט של רוצחים בשגגה, כלומר לאדם שהרג משהו בלי כוונה להרוג אותו. בערים אלה, ההורג-בטעות מפני אנשים שרוצים לנקום או לריב איתו(ניתן לקרוא בהרחבה בהלכות רוצח של הרמב"ם).