לכל אדם יש פחדים, חששות ודאגות יום יומיות, אך לא לכולם הוא ירצה להיות מודע. המערכת האנושית ניחנה ביכולת מופלאה להדחיק את המחשבות שיוכלו להזיק לנפשנו אל מעבר למסך התת מודע. מסך זה שומר על מחשבות ורגשות אלה לבל יעלו אל המודע, אך יש זמן שבו הוא מרפה מהם מספיק, כדי שהחזקים מביניהם יוכלו לחדור ולעלות בחזרה. זה קורה בתקופה שהמוח מפסיק לפעול בעוצמה רגילה - בשינה. האדם זקוק מאד לשינה כדי לחדש את הכח והחוסן של הגוף והנפש, וכן כדי לעכל את הזכרונות ממהלך היום. אך צרכים בלתי ממולאים של האדם יכולים להטרידו ולהעיר אותו משנתו. כדי למנוע את זה המוח יוצר לעצמו חלומות, שבהם הוא מספק את צרכיו הבלתי ממולאים של האדם,ובכך מרגיע אותו וגורם לו להמשיך לישון. לכן למשל, ילד שלא הלך לטיול שהיה אמור ללכת אליו יוכל לחלום שהוא באמצע הטיול, או אם הוא מתגעגע לאמו הוא יוכל לראותה בחלום. (דרך אגב, לשמש לאותה מטרה החלום ממיר לעתים קרובות רעשים שיכולים להעיר את האדם בחלק מהחלום, ובכך להרגיעו ולתת לו להמשיך לישון עוד קצת). אך כמה שהאדם גדל תדירות החלומות הפשוטים, שמראים בבירור את מילוי הצרכים הולכת וקטנה. מה שמלמד אותנו פרויד הוא, שגם החלומות שלכאורה לא קשורים לכלום, ולעיתים אף חסרי משמעות והגיון לחלוטין, משמשים לאותו הצורך. פשוט המוח שלנו כבר הפסיק להיות כזה פשוט, והתחיל להדחיק דברים במהלך היום, ולכן בשינה, כשהם שבים ועולים, המוח עושה כל שביכולתו לספק אותם מצד אחד, אך גם להסתיר אותם מצד שני. לכן הוא ממיר הכל בדברים אחרים, אסוציאטיביים למסר החלום, (או "מחשבת החלום" כלשון פרויד), ויוצר מרצף האסוציאציות סיפור חדש ולא מזיק. מכיוון שלא תמיד האסוציאציות השונות מתאימות מספיק זו לזו כדי ליצור סיפור משלהם, הרבה פעמים סיפור החלום יוצא מוזר, מקוטע, או חסר משמעות לחלוטין. למעשה, כדי להבין את מחשבת החלום המקורית אתם לא צריכים להתייחס לתוכן שקיים או לא בסיפור החלום, אלא להעלות אסוציאציה מהעבר מכל פרט בחלום, ואז תראו איך שבסופו של דבר כל האסוציאציות יובילו לאותה דאגה שהעסיקה אתכם ביום שלפני, במודע או בתת מודע