הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
קתרזיס_או_השחתה

קתרזיס או השחתה


האם חשיפה לתכנים אלימים או יחס אלים ובוטה, כלפי כפופים לנו- מאפשר לנו להתפרק ולהירגע, או שבעצם,הוא מבטא את מה שיש בתוכינו , ורק מנציח את האופי הרע שלנו

ישנו ויכוח בין הפסיכולוגים, לגביי צפיית ילדים ואף בוגרים בתכנים אלימים בטלוויזיה . השוללים טוענים כמובן, כי הצופים לומדים התנהגויות שליליות, ורואים איך הן משיגות את מטרתן. כך שהצפייה מלמדת,תכנים שליליים, ואף מראה שהם משתלמים. כך ההתנהגות האלימה,מקבלת חיזוק חיובי. והצופים לומדים, שכדאי לחקות ולרכוש, סגנון תגובה אלים ומושחת, ולכן יש להגביל או לאסור תכנים שכאלה.לעומתם יש חוקרים שסבורים דוקא שצפייה בתכנים אלימים עשויה להפחית אלימות מעשית. הנימוק לכך הוא מושג פסיכולוגי פרוידיאני הקרוי ״קתרזיס״ שפירושו פורקן. אותם חוקרים מסבירים שלכולנו יש כעסים ומתחים, שלפעמים גואים ורוגשים בתוכינו, ומחפשים מקום להתפרץ. כאשר אדם במצב כזה, צופה בסרט אלים, הוא חווה את האלימות המוצגת בסרט. והוא יכול להיעזר בה להירגע, ממש כאילו הוא עצמו, משחק שם. וכך לא יהיה לו צורך כעת, לפרוק את הכעס והעצבים במציאות, ואז יצא שהאלימות הוירטואלית מנעה אלימות מעשית.

ובכן, עם מי הצדק?

לכאורה, מבחינה תיאורטית, שני הצדדים צודקים. היות וסביר להניח, ששתי התופעות שתיארנו, הינן קיימות. זאת אומרת, ברור שצפייה באלימות, מלמדת אלימות. ומאידך, ברור שאכן לפעמים, הפורקן ופריקת המתח בצפייה, יכולים להרגיע את הצופה.
אולם אף על פי כן, כדאי לשים לב היטב, למה שמסתתר מאחורי שתי הדעות הללו.
הדעה הראשונה שהזכרנו, אומרת שאנחנו לומדים ממה שאנחנו רואים, זה מה שעומד בבסיס הפסיכולוגיה ההתנהגותית. שאומרת שהתנהגות שלנו, היא נלמדת ונרכשת,הן מיסיון אישי והן מצפייה.  וכאשר אנו צופים ביעדים, המושגים בעזרת  אלימות. הרי שאנו לומדים, שאלימות היא כלי יעיל, שכדאי לחקות ולאמץ.
הדעה השניה טוענת, שהצפייה מהוה תחליף, לפורקן מעשי,וכך מונעת אלימות. אולם, מה שמונח מאחורי הטענה הזו, הוא- שניתן לעשות הפרדה, בין הדברים. שיתכן שנלמד, ונראה משהו חדש, אולם לא נשתמש בידע הזה, והוא לא ישפיע עלינו.
האם אפשרות כזו קיימת?
ננסה להמחיש את הדברים, בעזרת  כמה דוגמאות :שוטר יס"מ שחוזר הביתה, לאחר פיזור הפגנה אלימה, או מנהל עבודה ששב לביתו לאחר יום עבודה, מלא מתחים וחיכוכים עם הפועלים שלו, או מורה שמסיים יום לימודים מלא בהפרעות .
האם הם יכולים להירגע, ולשכוח ברגע אחד את סגנון התגובה שהשתמשו בו כל היום. ו״להחליף דיסק״ ולהיות לפתע, רגועים וחביבים וסבלניים? האם אפשר לחיות, בחלוקה מלאכותית כזו?וכי לא ניתן להבחין, על מוכרת או פקיד שמחויבים לשירות אדיב ומסביר פנים, שעבר עליהם יום קשה? וכי לא ניתן להבחין, באופי של שחקני קולנוע למרות יכולת המשחק שלהם?
האדם הוא ישות אחת, אין בו חלקים נפרדים. וכל מה שיש בו, משפיע על כל החלקים. אם יש פיצול והפרדה בין חלקי האישיות, זה מצב של הפרעה נפשית .
ולכן עלינו לדעת, שאין כזה דבר ״קתרזיס״, ללא השפעה וחדירה לנפשינו.
התורה מלמדת אותנו, שמצוה לבוא לראות ,את מעמד השקאת סוטה בבית המקדש. בזמן הבית, כשהיתה צניעות בעם ישראל. אשה שנחשדה על ידי בעלה, בזנות. היתה מובאת למקדש, לבירור הענין בצורה ניסית על ידי מים. למרות זאת, אומרת לנו התורה- שלאחר שראינו מעמד כזה, כדאי לנדור נזירות, ולאסור על עצמינו לתקופה יין, כדי להימנע, מקלות ראש וזנות.
הבה נשים לב, מדובר באדם, שבא ללמוד מוסר בכוונה טובה. ולמרות זאת, ההשפעה של החשיפה לסוטה, עלולה לדרדר אותו לזנות.
כמו כן, בפרשת "עיר הנידחת", שהיא עיר שרוב תושביה, עבדו עבודה זרה, ויש מצוה להורגם. זאת אומרת, שזו מלחמת מצוה, על פי נביא ובית דין. למרות זאת, ההריגה הזו, עלולה להשפיע על הלוחמים, ולטעת בליבם זרעי אכזריות. ולכן מבטיחה התורה, על פי פירוש רבי חיים בן עטר - שהלוחמים יקבלו ברכה מיוחדת, שליבם ישאר רחמן וטהור, ולא ינזק מהלחימה .
אחנו מוצאים בתורה, חיוב הכרת הטוב לדומם, אצל משה והיאור .שנאסר עליו להכות על היאור, בו הוא הוחבא בלידתו. ושואלים, וכי היאור מרגיש, את ההכאה של משה? וכיון שברור שלא, מדוע אם כן למעשה,נאסר על משה להכות עליו?
מסבירים חכמי המוסר, את מה שדיברנו. האדם הוא ישות שלימה, וברגע שהוא יכה על היאור, הרי שרגש הכרת הטוב אצלו, נפגם במשהו. ומכאן הדרך סלולה, לפגוע בהכרת הטוב גם לבני אדם.
כדאי שנשכיל להבין, שכל מעשה של התפרצות זעם, או מילים פוגעות. הן אינן מכשול מקומי, אלא חלק מאיתנו. ואם זה יצא כלפי פועל, או מפגין, זה יכול לצאת גם, על האשה והילדים. ולכן חשוב לזכור, שעלינו לעמוד על המשמר, ולשים לב, לתכונות המפעילות אותנו, ולדאוג שהן לא יפגמו בחיינו האישיים והמשפחתיים, ולא בסביבה הקרובה שלנו

אשמח לשמוע תגובות


מה דעתך על קתרזיס או השחתה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כקתרזיס או השחתה