במכתביו של אדם חבוייה נשמתו המעורטלת.
סמואל ג'ונסון
שלום אורח
התחבר
/
הרשם
לוח הבקרה
הודעות
יצירת מאמר
משפחה
לייפסטייל
רוחניות
דעות
ידע
תרבות
אוכל
בריאות
ספורט
דיגיטלי
טבע
כסף
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם?
ההרשמה
בחינם!
רגישות הנפש
מאמר המשך ל"כמו ניתוח לב פתוח"
סיפור אישי ואמיתי
עד כמה שאני (והורי ומורי וכל מי שהכיר אותי) זוכר, הייתי ילד חצוף.
ואתם יודעים מה?
יותר חצוף ממה שאתם יכולים לתאר!
חצוף כל כך, עד שהייתי משאיר את המבוגרים שסביבי פעורי פה וריר שנוזל מהפה מרוב כעס...
אחד מן המורים שלי, היה נוהג להכות את תלמידיו.
(ברבות השנים הוא פוטר מעבודתו - והועמד למשפט על כך, ואני... כבר מזמן סלחתי לו על הכל.)
לפני כשנה פגשתיו במקרה. והוא כמובן התעניין (הוא השתנה המון מאז...). וגם אני התעניינתי. וכך התפתחה בינינו שיחה.
בסוף השיחה הוא הזכיר לי סיפור שאני כמעט לגמרי שכחתי ממנו עם השנים.
באחד מהשיעורים של אותו מורה הוא קרא לי אליו אל שולחן המורה בזעם. והאשים אותי שאני מפריע בשיעור. (מה שהיה נכון - אבל הוא לא היה אמור לדעת שזה אני...).
אני כמובן ברוב חוצפתי הכחשתי כל קשר להפרעה שהייתה בשיעור.
והמורה בדרך החינוך הייחודית לו, "הפליק" לי סטירה מצלצלת בלחי.
עמדתי על מקומי בגאוה ובחיוך ודיבור איטי מתריס אמרתי "לא כואב לי..."
...
משראה המורה שהסטירה לא השיגה את מטרתה הרים את ידו בשנית והכניס לי שתי סטירות מצלצלות משני הכיוונים.
...
"לא כואב לי..."
...
המורה. שבאותו רגע יכול היה להניע מטוס רק עם עוצמת העצבים שפיעפעו בתוכו, הוציא מקל מהמגירה ופשוט "פירק לי את העצמות" פשוטו כמשמעו...
כמה דקות מאוחר יותר. לאחר שהוציא עלי את התסכול והזעם, ואני שכבתי על הרצפה מפורק. הוא גהר מעלי וסינן "עכשיו אל תגיד שלא כואב לך!"
ואני... כחצוף מקצועי אשר אינו מאבד את עשתונותיו כל כך מהר חייכתי לעברו ואמרתי
"נכון! כואב לי! אבל בינינו... לך כואב יותר!..."
לאחר שהזכיר לי המורה את הסיפור (זכרתי אותו אבל די מעורפל) הוא שאל "תגיד... באמת לא כאב לך?"
חייכתי חיוך מנצח ואמרתי:
"כאב לי... אבל לך כאב יותר!!!
ועובדה שאתה עדיין זוכר את זה ואני כבר לא..."
ובכן... לא תמיד ידו של הילד על העליונה...
על פי החוק המקובל בארץ וברוב העולם. הורה או מורה המכה ילד ייענש.
כל מדינה על פי העונש הקבוע בספר החוקים שלה.
ובכן... אין דבר יותר ברור מזה.
ילד הוא חסר אונים ואינו יכול להגן על עצמו.
מכה לילד היא מעשה בלתי נסלח!
אבל הבה נחשוב שוב.
בואו ננסה להזכר בפעם האחרונה שקיבלנו מכה ממישהו...
רוב הסיכויים שרובנו לא זוכרים מתי זה היה...
- אלא אם כן זה היה ממש לאחרונה.
לעומת זאת...
בואו ננסה להזכר מתי בפעם האחרונה נפגענו ממישהו...
אני משער שגם אם זה לא קרה לאחרונה אנו זוכרים זאת היטב...
- אלא אם כן אנחנו מדחיקים בדרך כלשהי.
אז לא...
אני לא מעודד הכאת ילדים בשום צורה שהיא!!!
אבל אדם שאין לו מספיק רגישות לנפש ילדו.
אדם המסוגל לפגוע בילד או להשפיל אותו.
גרוע הרבה יותר מהאב המכה!!!
כאב של מכה נעלם אחרי כמה דקות!
כמה שעות במקרה הגרוע ביותר!
(אנחנו לא מדברים על התעללות פיזית קשה - אשר בדרך אגב כוללת השפלה נפשית לילד - אלא על מכה חד פעמית, מעצבים או רגע של חוסר שליטה)
לעומת זאת...
מילה שאינה במקומה יכולה להרוס לחלוטין את נפש הילד!!!
רגע של חוסר רגישות כלפי הילד יכול לגרום לו לנזק בל ישוער למשך שנים!!!
שלא לדבר על השפלה או התעללות מילולית...
מאמר זה טרם דורג
מרתק
מעניין
נחמד
סביר
גרוע
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
• מה זה בוקר ישראלי?
חוויות מבוקר גשום במדינתנו הקטנה והתוססת
3
20/07/2013 | האלכימאית
• כמה הגיגים על אמהות ותינוקות
אני עוד זוכרת את המשפט של אמא - כשתהיי גדולה תביני...
3
20/07/2013 | האלכימאית
מה דעתך על רגישות הנפש ?
תגובתך:
נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:
//:HTTP
שם:
נא להכניס שם
אימייל :
קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
דיווח על מידע לא הולם
נכתב ע"י
kobi56
בתאריך: 18/01/2018
קובי בן 31
9 מאמרים | 17292 כניסות
0 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
דירוג המאמר
60%
השארת תֶּשֶׁר לkobi56
טיפ לkobi56
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!
Tweet
מאמרים קשורים
הנה עוד לילה לבן
פורים, אז מתחפשים
הטוב הרע והלא נורא
כן או לא?
האלכימאית במירוץ בסדר היום
שווה קריאה
יצירה לילדים מקטניות - פשוט ויפה
עניין של זמן 6 - תכלית ההסתרה
עניין של זמן 7 - המושג חזון מאבד מכוחו
הטיות חשיבה ביהדות
רכבת \ מחלוף