לקחו לי חמש-עשרה שנים לגלות שאין לי כשרון לכתיבה, לא הפסקתי אז כי הייתי מפורסם מדי.
רוברט בנצ'לי
שלום אורח
התחבר
/
הרשם
לוח הבקרה
הודעות
יצירת מאמר
משפחה
לייפסטייל
רוחניות
דעות
ידע
תרבות
אוכל
בריאות
ספורט
דיגיטלי
טבע
כסף
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם?
ההרשמה
בחינם!
רווק אלמנה וגרוש
הרגע הזה שאני מבינה שהחיים נשמעים כמו התחלה של בדיחה..
זה התחיל ממשפט שקרובתי אמרה כבדרך אגב שמשפחתה באה לביקור. ואז חשבתי על איך לכל אדם יש איזו תווית שהוא נושא עימו, הגדרה חברתית משהו..
וכך התחילה לה הבדיחה של רווק אלמנה וגרוש, שהלכו לבקר להם את הנשואה פלוס וכולם מאותה משפחה..
ובעצם המשפחה הזו היא שלי ושלך והבדיחה גם כן על חשבוננו..
ואני אומרת לעצמי מדהים איך כל אחד הוא עולם ומלואו שמכיל חוויות מגוונות שעושות אותו מי שהוא..
ואני מנסה להבין מה הפאנצ של הבדיחה הזו ואם יש משהו מצחיק בכל אחד מהמקרים שמניתי.. אבל האמת היא שאי אפשר לצחוק כי הסוף הוא טראגי אף אחד מהם אינו שלם וחכמת ההמונים תעיד על כך כל אחד ואחד חי לו באיזו שאיפה להרגיש יותר טוב ולחיות יותר טוב ואולי זה מה שמצחיק פה שהמרדף הזה אינסופי ואתה נשאר עם חצי תאוותך בידך בדיוק שאתה חושב שהשגת הכל בא עוד איזה גל שמטביע אותך..
וזה כל כך קל לראות את הדברים המבאסים האלו אם זה הרווק שמחכה שנים לאהבה או האלמנה שלא בטוחה שאי פעם תתגבר על מי שאיבדה או הגרוש שכבר לא מאמין בנישואין ואפילו הנשואה שחשה בתוך זוגיות לפעמים בודדה..
לא באתי לדכא חלילה אלא רק להעביר מחשבות אל הכתב..
ובכל זאת מאחר וזה חזק ממני אני חייבת לסיים במשהו שיתן תקווה (לי בעיקר), אני רוצה לומר שאולי מהמקום הזה, שמפנימים, שלא משנה כמה נילחם על האושר שלנו, יהיה איזה משהו חסר שם, דווקא הדברים הקטנים יהפכו להיות יותר מספקים.
אני אפרט למה אני מתכוונת, אם גם ככה יש ממה להתבאס והרי הבנו שתמיד יש.. כשיהיה משהו משמח אפילו אם זה משהו קטן כמו עצימת עיניים אל מול שמש חמימה או או שאיפת הריח של הגשם הראשון, מחמאה מחבר או חברה, ארוחה טובה שאכלת, או הכנת, תרגיל או חידה שפתרת, אמבטיה מפנקת, כתיבת בלוג חופר וכן הלאה... כל הדברים האלו יטפחו את ההרגשה שכל חוויה טובה אפילו קטנה תעזור לנו להיות שמחים יותר ומשם ניקח את זה למקום של הערכה כלפיי עצמנו כי יש לנו את היכולת להרגיש טוב מדברים פעוטים כאלו וכמו תורת המעגלים הטוב הזה יקרב אותנו לעוד טוב עד שגם אם יהיה קצת רע לפעמים נהיה כבר מוקפים מעגלים מעגלים של הנאות קטנות וגדולות של החיים...
אז למי יש אומץ לעשות חיים... :)
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
• יפן יפן, את עוד כאן?
בשמונה בבוקר כשראיתי את החדשות, לא התרגשתי. לא הבנתי...
3
20/07/2013 | האלכימאית
• האלכימאית מאחלת חג שמח
מאחלת לכל קוראי שיהיה זה חג נפלא, הגשימו את עצמכם,...
3
21/07/2013 | האלכימאית
מה דעתך על רווק אלמנה וגרוש ?
תגובתך:
נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:
//:HTTP
שם:
נא להכניס שם
אימייל :
קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת
VECO60
ב 13/02/2017 09:06 (
הפרופיל שלי
)
בסופו של דבר רובם בודדים . רוב בני הזוג לא חיים באוטופיה אם חיים ביחד על פי רוב אין שם אהבה . יחסים זה דבר מאוד מורכב .. אם את/ה ועצמך חיים טוב ביחד את/ה במצב מצוין
תגובה לתגובה
בתגובה
לVECO60 מאת
עוגיה
ב 18/02/2017 23:08 (
הפרופיל שלי
)
מסכימה איתך, רוב בני האדם בודדים. אני חושבת שהחיים אינם מושלמים ולא יהיו מושלמים לעולם. יחד או לחוד.. הגישה שלי היא להתמקד במה שכן טוב כי תמיד יש נקודות טובות גם במציאות הכי אפלה, אין ספק שלא תמיד מצליחים. להגיד שאנחנו חיים טוב יחד זה יהיה שקר כי יש תקופות שכן ויש שלא. זה עניין של בחירה וריכוז אל מול המציאות המזדמנת.
דיווח על מידע לא הולם
נכתב ע"י
עוגיה
בתאריך: 05/02/2017
29 מאמרים | 46206 כניסות
2 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
השארת תֶּשֶׁר לעוגיה
היי! אהבתם? פנקו אותי בטיפ שארגיש עוגית מזל :)
טיפ לעוגיה
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!
Tweet
מאמרים קשורים
מתהפכים בכביש 6
מנטליקה זוכרת
ביבי נואם בקונגרס
השיבה מהשבי
אמהות ושואה
שווה קריאה
חברת חשמל- גוף זולל אנרגיה?
הם עוד יגידו תודה
תשובה וראש השנה במבט פרוידיאני
תרגיל יצירת חזון ב- 3 צעדים:
הריון או שלא