האם קרה לכם שילדכם "בכוונה" שבר צעצוע יקר שהוא קיבל? קרע את החולצה שלו? את החולצה שלכם? הרס את המיטה שלו? הציק לכם?
זה לא קורה סתם. יש משהו שאתם עושים כהורים שגורם לילדכם לרצות "לנקום" בכם.
מהו הדבר הזה שאתם עושים?

אתם מנסים לנהל אותו ולשלוט בו דרך החפצים והרכוש שלו!

זה מתחיל בגיל צעיר כשאתם אומרים להם לאן הם יכולים לקחת את הטרקטור שלהם ולאן לא, מתי הם יכולים לשחק עם הבימבה שלהם, למי הם צריכים לתת לשחק עם הצעצוע שלהם, מה לא ללבוש לגן... זה ממשיך מאוחר יותר בחיים כשאתם מחליטים עבורם מה הם ילמדו ובאיזה מכללה, לאחר מכן מהו תקציב המנות שלהם לחתונה וכך הלאה...
אתם לא אמורים להשתמש בנתינה שלכם כדי לשלוט בילדים שלכם.
 
כשאתה נותן לילד משהו, זה שלו. זה כבר לא שלך. בגדים, צעצועים, כסף, החדר שלו, מה שניתן לו חייב להישאר בשליטתו הבלעדית. אם הוא קורע את החולצה שלו, הורס את המיטה שלו, שובר את מכונית הכיבוי שלו, מפזר את הכסף שלו, זה לא עסקך.

איך אתה היית מרגיש אם מישהו היה נותן לך מתנה ולאחר מכן אומר לך יום אחרי יום משם והלאה, מה אתה אמור לעשות איתה, ואפילו מעניש אותך אם לא טיפלת בה כפי שהוא היה רוצה?
איך היית מרגיש אם היית מקבל מההורים שלך רכב חדש במתנה, ואז הם היו אומרים לך איך לנסוע עליו, מתי לא לנסוע עליו, באיזה מוסך לתקן אותו, באיזה חברה לעשות את הביטוח שלו, למי מותר ואסור לנהוג עליו, וכו'?.... היית משתגע ורוצה להחזיר את המתנה!
איך היית מרגישה אם היית מקבלת אודם מתנה מאמא שלך, ואז היא היתה דורשת ממך לתת גם לדודה וגם לשכנה להשתמש באודם הזה? או שהיא היתה אומרת לך מתי לשים אותו ומתי לא? ...זה יכל להיות מאד מעצבן, לא? היית רוצה לזרוק את האודם לפח...

כל חוק שחל על התנהגותם של מבוגרים חל על ילדים.

כשאתם קונים לילד משהו תנו לו להחליט איך להתנהג איתו.
הרכוש שלו הוא שלו. הצעצועים שלו הם שלו. אם אתם רוצים שהוא יגדל להיות ילד נדיב שחולק דברים ויודע לארח נפלא, אף פעם אל תכריחו אותו לחלוק את החפצים שלו אם הוא לא רוצה.
אם חבר מגיע הביתה והילד שלכם לא מסכים שהחבר ישחק במשחקים שלו, תחסכו ממנו ומכם את משפטי ההטפה בסגנון "זה לא יפה לא לשתף אחרים... היית רוצה שגם לך לא יתנו לשחק כשתהיה אצל חברים? גם הם לא יתנו לך לשחק במשחקים שלהם...." מיותר ואפילו הרסני.
מה שאתם כן יכולים לעשות זה להכין ארגז משחקים לאורחים שיהיה שלכם. כך שבמקרה הצורך תוכלו להגיד לאורח לבחור משחק מהארגז הזה, שהוא שלכם.
תפקידך כהורה הוא לשמור על זכותו של הילד על חפציו. אם הוא לא רוצה לתת אותם אתה צריך לעזור לו לשמור על זכותו.
 
כשמדובר באחים, אין כזה דבר "זה של שניכם". אין כזה דבר "ביחד". לא צעצוע ולא חטיף.  לכל אחד קונים את שלו. תוכלו לחסוך לעצמכם מלא כאבי ראש אם תקנו לכל אחד את שקית הביסלי שלו במקום לקנות שקית אחת גדולה ולהגיד לאחים - זה של שניכם, תתחלקו. אתם חושבים שאתם מחנכים אותם לשיתוף פעולה אבל כל מה שאתם עושים זה רק מספקים להם סיבות לריב.
שיתוף הפעולה ביניהם יגיע באופן טבעי אם הבית שלכם מתנהל בנעימים ואתם כהורים משתפים פעולה יפה ביניכם.
 
מאחלת לכם שתהיו מלאי אהבה וסובלנות ליישם זאת. 

המאמר נכתב ע"י רונה חכים, יועצת ארגונית ואישית. למאמרים נוספים של רונה חכים.