אז לפני הכל רטטוי מבחינתי זה לקחת ייצור שבמהותו מנודה ולא שייך לעולם שבו הוא רוצה להשתלב- באופן דרסטי וטוטאלי, ומציאת דרך. גם אם היא מגוכחת ולא מציאותית... וזה היופי בסרטים מצויירים.
סרטים מצויירים בעצם אומרים לנו - את הקסם שלנו, את צירופי המקרים, את הדרכים המגוכחות - קחו לחיים שלכם ותמצאו צורות לא מציאותיות משלכם לעשות את מה שנראה לא אפשרי עבורכם.

הפן הזה בסרטים מצויירים הוא הכי צפוי שיופיע שם ובנאלי עבורם, לא זכורים לי הרבה סרטים או סדרות מצויירות בלי כוחות על, מכשפות, קסמים לא מוסברים, מימדים מקבלים, או מיסטיקה מסתורית אחרת.
זה נהיה ממש מתכון לאנימציה, נקח מטרה, רצון או מישהו שמשהו רע לו או רוצה מהות במידה זו או אחרת ונגרום לזה לקרות בצורה שלעולם לא תוכל לקרות במציאות.
האם זה רשע? לקחת אותנו בתור ילדים או בתור מבוגרים מזוגגי עיניים מול המסך ולהגיד לנו שהחלומות שלנו, בעולם המוחשי שלנו אף פעם לא יוכלו להתממש? 
או שמא כמו שפתחתי את הטקסט נידונו להמשיך תמיד ולחפש את הדרך, הזויה ככל שתהיה, למצוא איך להשתלב במקומות שלא נועדנו להיות בהם?

ובכן לי אין את התשובות. אבל יש לי את רטטוי. 
רטטוי זו התשובה עבורי, וממש כמו שכתבתי - הנפש התאומה שלי במתכון הלא צפוי להשגה ולהשתלבות בכל המקומות שמעולם לא יכולתי לצעוד בהם מהסיבות הכי טבעיות של מי שאני.
החל מהלמידה הפדאנטית לפרטי פרטים, ההתאהבות מעל הראש במה שאני עושה והכנסה של זה בתחומים שונים בחיים. ומשם עד למציאת אדם שיוכל להשלים את החסרונות שלי ואני אוכל לתרום לו חזרה וביחד נוכל להצליח.
זו לא היתה אופציה עבורי עד הצפייה ברטטוי, לשלב כוחות עם עוד אדם במרדף אחרי משהו, תמיד חשבתי על עצמי כייצור בודד שחייב להצליח בכוחות עצמו בלבד. 
ורטטוי נתן לי שיעור בדרך חמודה, משעשעת ומגוחכת על איך אני יכולה במצב מאוד דומה לגיבור, לעכברוש ללא מקום במטבח, פשוט להצליח.
זה לא אומר שכבר הלכתי והגשמתי את כול חלומותי, ואני מאושרת, מצליחה ומדלגת אי שם בשדות ירוקים... אבל יש לי תקווה.
יש לי נפש תאומה , לצפות ולהיזכר - בדרך הקסמים שלי להתגבר על החסרונות שלי ולהצליח במרדף אחרי האושר.

והטענה שלי היא שלכל אחד יש סרט מצוייר כזה. או סדרה, שתשמש איזה קו מנחה שמתאים לו.
התמימות והפשטות באנימציה, הדמויות שמישהו צייר ובכך משהו במהות שלהן מחלחל לנו לנשמה עמוק מנבכי הילדות כמו תבשיל הרטטוי לאגו. זה לטעמי מה שמאפשר בכזו אלגנטיות וטבעיות למצוא את הדרך, את התבנית לאיך בכל זאת אפשר בסרט מצוייר.
וכמו שהשף המדופלם בסרט - גוסטו, אומר : "הגבול היחיד שלך הוא הנשמה שלך"..


תודה על הקריאה.