רכבת החיים

כמה עצוב,
שאנשים אהובים,
לפתע,
נעלמים לי מהחיים.
כמו רכבת עם פסים,
בתחנות ממתינים,
אנשים רבים,
יש עולים,
ויש יורדים.
הרכבת ממשיכה,
ללא הבחנה,
ורק אני מהצד מביטה,
ובוכה.
כי להיכן
בורחים כולם?
ואמא לי עונה,
במבוכה,
לכל אחד ישנה תחנה,
לפעמים ראשונה,
לפעמים אחרונה.
כי ברכבת הממהרת,
אף נשמה,
לעולם לא נשארת,
כולם אורחים,
כאן ברציפים.
לכולם יש סיבה,
שבשבילה הנסיעה.
והתפילה,
שלא נשכח,
שעלינו לרכבת,
ששואטת וממהרת,
למטרה מאוד מסויימת.
ושנזכה,
לממש ולהגשים,
את זאת הנסיעה,
ברכבת עם פסים.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• יפן יפן, את עוד כאן?בשמונה בבוקר כשראיתי את החדשות, לא התרגשתי. לא הבנתי...
3 20/07/2013 | האלכימאית

• האלכימאית מאחלת חג שמח מאחלת לכל קוראי שיהיה זה חג נפלא, הגשימו את עצמכם,...
3 21/07/2013 | האלכימאית

מה דעתך על רכבת החיים ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל