"ממי בוא נלך לסטנד אפ" אמרתי לחצי שלי לאחר שנכרתה בדרכינו הזדמנות לבייביסיטר, על כל שעת בייביסיטר יקרה אם כבר אז כדאי לנצל את הזמן לטובה. זוג הורים לילדות קטנות צריכים גם את הזמן הזוגי שלהם ולצאת לבילוי של מופע סטנד אפ בהחלט בא במקום.

לאיזה מופע נלך? בתור מי שלא מכירה את הברנ'זה יותר מידי החלטתי ללכת על בטוח ואפילו שנזכרנו ברגע האחרון, רק כמה שעות בודדות לפני המופע, שילמנו ביוקר על הכרטיס, מסתבר שסטנדאפ זה כמעט כמו לצאת לאופרה והמחירים נעים בין 80-90 לכרטיס במחיר מלא. לאן הולכים? למופע של שחר חסון.

אני מודה שעוד לפני שהמופע התחיל אני כבר צחקתי הרבה בבטן, למופעי סטנדאפ מגיעים כל המי ומי ובמיוחד בחודשי הקיץ החמים, ישראליות לא אוהבות להתלבש הרבה, לחשוף וצמוד עד כמה שאפשר, גם אם את בהירון עם בטן ענקית, הישראלית לא תוותר על המיני. נפל מזלי והתיישבה אחת כזו בשורה לפני, עם הר תלתלים שהעיפה לאחור ללא הפסקה ועשתה לי קיצי ברגליים עד שנמאס לי ונאלצתי להעיר לה, מדהים שרק מהחיוך הקטן שלי אליה היא הבינה שמשהו לא בסדר והפסיקה להתעסק בשיער שלה ולזרוק אותו לעברי. התנהגות מופרעת היא גם מודעת מסתבר.

לא משנה כמה המיני קצר והמוח ריק, השיער של הישראליות שמגיעות למופעי סטנדאפ יכול להיות השטיח האדום החדש שמגיע בשלל צבעים, משם מה הן כולן אוהבות לצבוע אותו לבלונד צעקני.

ובכל זאת, עם כל הכבוד לרוסיה שכמוני שדגמתי כל בגד ופרט שהשמלה תתאים לנעליים ושתהיה לי גומיה לאסוף את השיער כי כל כך חם, למופעי סטדנאפ מסתבר אין קוד לבוש וכך נראינו הקהל כמו שק צבעים מעורבב,הטרוגני למדי, יש שיבואו למופע שכזה עם כפכפים ויש כאלה שישקיעו יותר ויש גם טו מאץ' כמובן.

ישראלים לא מגיעים בזמן וחבל. אז רשום שיתחיל בעשר וחצי, אז רשום, זה לא אמור שצריך להגיע בזמן ולצערי המופע התחיל באיחור של כמעט 45 דקות.
מי שבנינו הגיע בזמן ואף הקדים ניצל את ההזדמנות להמשיך להיות מחובר לסמארטפון שלו ולא לבן/בת הזוג שהגיעו עימו, הפייסבוק תפס את כולם, עם ראש במבט נפול ישירות אל מסך הטאץ' מהדבר הזה אפשר לעשות הפסקה רק אחרי תחילת המופע. כמובן שכל הזוגות המתוקים והפוצי מוצי צילמו עצמם בזוג, מהתמונות העקומות האלה שמנסים לחייך ולהיות מתואמים והתאורה כל כך גרועה ויש שוונצים בשיער ובכל זאת מצטלמים לפייס להראות את מקומנו על המפה, כמובן שגנררנו עם העדר ואמרתי לבעלי "ממי אנחנו חייבים" תחילה הוא הסתכל עלי כעל יצור מוזר, מה אני רוצה? שוב פייסבוק? ושיתף פעולה ועלתה עוד תמונה.אין לו ברירה.
הזוג שישב לידנו, לעומתנו שהסתפקנו בתמונה אחת גרועה, המשיך לצלם עצמו עד שניה לפני תחילת המופע, פעם לרוחב ואז לאורך, עם פלאש בלי פלאש, ואחרי שהוא העלה את התמונות שלהם לפייס שלו, היא הוציא את האייפון הסגלגל שלה ואמרה לממי שלה "עכשיו בשלי, גמני רוצה" והסיבוב חזר על עצמו עד שהיתה מרוצה, וכשהממי שלה לא צילם אותה טוב לטענתה, לקחה את האייפון מידיו וצילמה רק את עצמה עד שהיתה מרוצה ועשתה לייק לעצמה. שיואו.
עם כל הכבוד לבילוי שישי ושאפשר לצאת עד מאוחר, יש לי גם שתי ילדות  שמחכות לי בבית ובייביסיטר שמצפים שאחזור עד חצות אחרת אהפך לדלעת. כמובן שלדלעת לא נהפכתי, רק קמתי כרגיל בשבת בבוקר מוקדם עם מינוס שעות שינה אבל עם בטן מחוטבת מאוד לאחר שלא הפסקתי לצחוק במופע של שחר חסון.

מופעי סטנדאפ כככל אינם מתחילים בשעות סבירות ועשר וחצי בערב נחשבת לשעה הממוצעת לתחילת מופעים אלה מה שאוטומטית מעלה את הסבירות לגיל הקהל הממוצע שיגיע למופעים כאלה, מסתבר שאני כבר ממש פולניה ולראות ילדים בני 9 ו13 בין הקהל זו אינה הפתעה לאחרים אלא רק עבורי, החופש הגדול מוציא את הילדים מהבית הישר אל המופעים הללו שאינם חוסכים בקללות, השמצות, גסויות שלא לדבר על סקס... באיזו בועה אני חיה שהילדים האלה תמימים? שחר לא וויתר לאף ילד שהיה בקהל וניסה לצנזר והעביר את המערכונים בלי גסויות כבדות מידי, מה שרק הצחיק את הקהל עוד יותר כאשר משתמשים במונחי תיקון טלוויזיה וכאבלים כשנכנסים לעיניינים שבינו לבינה במיטה.

 

המופע של שחר חסון, התימני הקטן שזכה לתגלית גדולה אי שם כשפעם היה ערוץ ביפ וממשיך להצחיק אותנו בחסות שלום אסייג ו"צחוק מעבודה", למד לקרוא אותנו הישראלים, את דפוסי ההתנהגות שלנו ושלו עצמו שאינו מתכחש אליהם, פותח את כל הקלפים על הישראלי האמיתי, המלוכלך, החצוף וזה שלעולם אינו מסתפק בחלקו, גם על הקהל הוא לא וויתר ושפע ירידות נשמעו על הישראלי הממוצע, הכל באווירה טובה ושנונה, למופע סטנדאפ מוצלח חשוב גם שיתוף הפעולה של הקהל שזרם עם שחר עד הסוף. ונראה שהישראלי העוקץ אוהב לשמוע את האמת בפרצוף כשהיא מלווה בחיוך והרבה ידיים נראו באויר כששחר חיפש מתנדבים לצחוק עליהם, סליחה, איתם.

 

שחר חסון צחק והצחיק אותנו על הכל, גידול ילדים,זוגיות, דייטים, קצת הומואים וגם על רוסים,תימנים ו"קולולולו", כל מה שידבר לכולם, יצחיק את כולם, לא צריך להיות גאון כדי להבין את הבדיחות של שחר,הוא קליל ומדבר לכולם. שחר חסך מאתנו הומור כבד, גם הומור שחור לא נשמע בהופעה, לא פוליטיקה ולא ערבים, שחר שוחר שלום, בא לעשות לנו טוב על הלב, לצחוק על הדברים שפחות כואבים ושכולנו אוהבים. 

 

מהמופע יצאנו מפהקים כי עייפים, בכל זאת כבר היה הרבה אחרי חצות ובכל זאת הבטן התכווצה לשנינו היטב מרוב צחוק, רוקנתי גם כמות דמעות נדיבה, כי עם הצחוק האמיתי מגיעות גם הדמעות

 את שלולית הפיפי החזקתי חזק, כי כשמצחיק ומצחיק באמת צוחקים מכל הגוף כנראה.

 

מומלץ ביותר!