שיר פשוט

יצאתי לנשום
אוויר צח
מחוץ לארון.

החלפתי את הטחב החשוך
באוויר פסגות של ממש-
אח,
איזו רוויה!

האור שחודר,
דרך החריץ,
מסנוור-
אבל, מתרגלים.

האור שחודר
בוודאי טוב יותר
מהחושך האטום
שממרר את הלב
ומוריד את הנפש.

והכובד, אוי הכובד!
כובדה של אפלה,
ומשקלו של מסתורין,
מעיקים,
מעיקים.
נו, לעוף ולהשתחרר-
לעוף ולחיות!

יצאתי לנשום
אוויר צח ומתוק,
מחוץ לארון.

ואם אמא שואלת,
תגידו לה אתם,
שאני כבר לא-
אבל ממש כבר לא-
בקטע של להיות
הזיוף של עצמי.

מאמר זה טרם דורג

מרתקמענייןנחמדסבירגרוע

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• אלו הם החיים שלך, ילד .
0 12/05/2015 | jonjon98

• תובנה לפרשת פנחס מניעים סמויים
0 05/07/2015 | סטודנטירושלמי

מה דעתך על שיר פשוט ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל