כָּכָה הָיִינוּ פְּעוּרִים

מֵאוֹגוּסְט עַד נוֹבֶמְבֵּר

מַגִּירִים נִיחוֹחוֹת זֶרַע

וּפְרִיחַת עֵץ הֶחָרוּב.

כַּחֲרָקִים מְכֻשָּׁפִים

סִחְרַרְנוּ סְבִיב אַבְקָנֵינוּ

וְהָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה לְמַגָּע,

סָפְגָה הַכֹּל בְּרַכּוּת.

תפילין

אַתָּה עוֹטֵף אוֹתִי

בְּשָׁכְבִי בְּלֶכְתִּי וּבְקוּמִי

טוֹטָפוֹת בֵּין רַגְלֶיךָ

כֻּלְּךָ. יוֹמָם וָלַיְלָה

אֶהְיֶה לְךָ. לְמִשּׁוּשְׁךָ.

וְאֶת תְּשׁוּקָתְךָ

אַעֲלֶה לְעוֹלָה

בְּשַּׁחֲרִית וּבְמִנְחָה

בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה

בְּחֻלִּין שַׁבָּת וְחַג

עַל מִזְבֵּחַ תַּאֲוָתְךָ.

©