הנה הוא הגיע, תאריך היעד ממנו קצת (או אפילו קצת מאוד) חששתי – בדיקה שגרתית של הרופאה ההתפתחותית בטיפת חלב.
כן, אחרי כמה "מפגשי הכנה" אצל אחות טיפת החלב שבהם תוך שניות שפטה את הרמת הראש, הפניית הראש, טונוס השרירים והטמפרמנט של פיצקי שלי, הגיע הרגע שבו "הסמכות העליונה" בנושא ההתפתחות יכריע.

גילוי נאות, מעבר להיותי אמא צעירה, אני מדריכה להתפתחות תינוקות.
כך שמעבר לפגיעה האישית והצריבה בלב שאנחנו חשות  בתור אמהות כשמישהו מעז לבקר את יצירת המופת המושלמת שלנו, יש גם את האגו המקצועי...

הבדיקה אצל הרופאה כמובן ארכה לא יותר מ-5 דקות שמהלכן הרופאה אישרה שהיא מרימה את הראש, מפנה אותו לשני הצדדים (בכל זאת, אחרי "הפסילה" הראשונה שקיבלנו מאחות טיפת החלב על חוסר סימטריה, השקענו כמה ימים "בעבודה" על הפנייה של הראש. הכל כדי לא לקבל את אותה הערה מהרופאה).
מבט קצרצר בקרחת המתהווה בחלק האחורי של הראש, הספיקה לה כדי לקבוע שפיצקי לא שוכבת מספיק על הבטן...
"אבל... ישנה... לילה... גב..." – אני מניחה שזה בערך מה שהרופאה שמעה כשניסיתי להסביר את פשר הקרחת... בכל זאת, הסתיימו 5 הדקות של הבדיקה...
ואלו הדברים שאמרתי במלואם:
"הילדה ישנה על הגב בלילה, בכל זאת יש הנחייה של משרד הבריאות להשכיב רק על הגב. ובשעות המעטות שהיא ערה, היא אוכלת ומוחלפת. אני משתדלת לשים אותה על הבטן בשאר הזמן. את רואה שהיא מרימה את הראש יפה..."

אחרי כמה ביקורים בטיפת חלב, השתתפות בחוג לקטנטנים, ארוחות ערב אצל אמא/חמות/סבתא/דודה,
אנחנו כבר מסוגלות לדקלם את החשיבות של השכיבה על הבטן:
חיזוק חגורת הכתפיים והשרירים הזוקפים בגב, הבטן היא תנוחת המוצא לשלבים ההתפתחותיים הבאים, וככל שלתינוק יהיה קל יותר על הבטן יהיה לו קל יותר בשלבים ההתפתחותיים הבאים...

אז איך משלבים את תרגול השכיבה על הבטן בלו"ז הכ"כ צפוף של הקטנטנים?
אז קודם כל כמה "כללים" שחשוב שנתייחס אליהם כדי שיהיה יותר קל...

• נסו למצוא אפילו כמה דקות לתרגול כל פעם. גם תרגול של כמה דקות בכל פעם, כמה פעמים ביום הוא אפקטיבי. אני מצאתי שהשעה בבוקר לאחר שנת הלילה היא זמן טוב...
  היא יחסית רעננה והיא לא מוצפת ועייפה כמו בשעות אחה"צ...
• לא מומלץ לתרגל כשהתינוק בוכה, עייף, רעב, חש כאב – לא נרצה ליצור אצלו תסכול או הקשר שלילי לשכיבה על הבטן.
• וכלל חשוב אחרון, כמו כל דבר בחיים – התמדה, התמדה, התמדה... חשוב לזכור שהשינויים הם הדרגתיים והציפיות שלנו צריכות להיות בהתאם.

 
אז מה עושים?

• משכיבים על הבטן בזמן עירות...
  בסופו של דבר, גם שכיבה על הבטן היא עניין של הרגל. אז אין מה לצפות לשכיבה ממושכת מידי אם התינוק שלכן לא רגיל לשכיבה על הבטן, אבל בהחלט תוכלו לראות שיפור  הדרגתי ככל שהוא יתרגל את השכיבה על הבטן.
• מערסלים...
  אם זה בידיים, בתוך פוף, בתוך ערסל או מנשא בד. תנוחת הערסול עוזרת להרפות את הגב והבטן וגם עוזרת לידיים לבוא לאמצע (כשהידיים באמצע יהיה לתינוק יותר קל להשען על המרפקים והרים ראש).

• מגע עמוק...
  (עיסוי, טפיחות, שפשופים, מעיכות קלות)  בכל הגוף (גב, בית חזה, ידיים, רגליים, אגן, בטן, כתפיים...) – המגע העמוק מגביר את מודעות הגוף של התינוק, ומוריד מתח במידה וקיים בגוף.
  כאשר התינוק שוכב על הבטן – מגע עמוק בידיים, בכתפיים, באגן ולחיצה של הישבן והרגליים לכיוון הרצפה יסייעו בהרמת הראש.
• כדור פיסיו...
  משכיבים את התינוק על הבטן על כדור פיסיו. אפשר להוסיף הקפצות עדינות, תנועה עדינה מצד לצד ותנועה עדינה קדימה אחורה. התנועה עשויה להקל על השהייה על הבטן.
  בשלב מאוחר יותר שבו התינוק נשען על מרפקיו, נניח אותו על הכדור שעון על המרפקים, ונבצע את אותן תנועות.

 
עם התרגול וההתמדה, נוכל לראות שיפור ושינוי לטובה...

שיהיה בהצלחה!