"שאלת ממני ידיד נפשי להאיר באחד ההשגות הפנימיות לדעת איזה דרך יהלוך אור... " במילים אלה פותח רבי יוסף גי'קטליה את ספרו שערי צדק שנכתב כמבוא לבירור הדרך שבה "יכנס האדם ליחוד הבורא יתברך" . 
בפתח דבריו מדגיש המחבר את העיקר בשביל ההתחלה- "ידיעת השער" .
ובהמשך דבריו "זה השער לה' ...דע כי ה' יתברך  בחר בישראל כשהבדיל כל לשונות בדור הפלגה ונתן לכל אומה שר ומושל עליהם ונתן גם כן לכל אומה חלקם מן הארץ ובדרך זה נתיחדו כל הגויים והארצות כל אחד לשר ידוע..." 
ומוסיף  " והנה זכה יעקב להשיג זה השער שבו יכנסו לחצרות ה' " 
 -"ודע כי מזמן שידע יעקב השער ונטל המפתח אין לשום בריאה העולם לכנס לשם יתברך אלא על ידי יעקב ובניו כלומר עד שיתגיירו ויהיו מהולים ויכנסו תחת כנפי השכינה ובאיזה שער יכנסו ? בשערי צדק ועל זה נקראים הגרים האמיתיים גרי הצדק...".

בהמשך הדברים מתארת לנו מעט ממהותו של השער כמציאות עליונה שאי אפשר לאדם להשיגה בקביעות מלבד משה ש-"קבע שם דירתו". 
מהו השער? "דע כי סוד השער הזה שזכה יעקב והשיגו הוא סוד הספירה העשירית הנקראת שכינה".
ואכן גם בספר הזוהר מתוארת המלכות כשער להשגה לכל מה שלמעלה ממנה.
בעולם הנפשי מוסברת מידה זו כמידת האמונה ובאופן פשוט יותר נוכל לומר קבלת המציאות הטבעית כפשוטה מתוך הקשבה לזרימתה הטבעית היא הבסיס לכל בניין רעיוני של התבוננות ומחשבה.