מסקנדינביה ועד סין, מתעדים ההיסטוריה והפולקלור המקומי מקרים רבים של שימוש במיגלשים כאמצעי למסעות חורף ארוכים. מבנה מיגלשים קדומים אלו נע מקרשים גסים קצרים רחבים ועטופי פרווה  ועד למיגלש אחד ארוך ואחד קצר – כאשר דוחפים בקצר כדי לגלוש על גבי הארוך.

קיימים רישומים מאויירים  של צבאות נורבגיים ושבדיים עם מיגלשים משנת 1200 ואילך. כולל סיפורי גבורה. כמו הצלת המלך הינוקא "האקון" ועוד פעולות צבאיות אחרות, המדריך הראשון להוראתת הגלישה פורסם ב – 1765 לחיילים נורבגיים כדי להביאם לשימוש נכון במיגלשיים.

אין רישום בדבר גלישה באלפים בתקופה זו, והגלישה המודרנית חייבת הרבה מיסודותיה לנורבגי בעל יוזמה, סונדרה, נורהיים ממורדל שבמחוז טלמארק אשר ייצר מיגלשיים הדומים לנהוג כיום. מגלשיו הוצרו באמצע ואיפשרו ביצוע תפניות קשתיות ראשונות ונעשה שימוש בקישורים להידוק הנעליים למיגלשיים.
בעזרת המיגלשיים שתכנן. הצליח סונדרה נורהיים לבצע תפניות קשתיות ארוכות – הטלמארקים- שנקראו ע"ש מחוז הבית שלו. הוא הוסיף ופיתח את התפניות המקבילות הראשונות – הקריסטיאנא – על שם מחוז אוסלו.  הטלמארק ההדור עם פיסוק הרגלים הארוך, המשמש עדיין את גולשי המרחקים הארוכים. שימש לנווט את המיגלשיים בשלג עמוק מבלי לאבד יותר מדי מהירות. טכניקה זו היתה יסוד לגלישה שפשטה ברחבי אירופה וצפון אמריקה מ- 1880 ועד ראשית המאה הנוחכית.
 
דיווחו של פריטיוף נאנסן בדבר חציית גרינלנד. עם התיאור המרגש והמפורט של מסע גלישה זה ב –1888. הצית את דימיונם של רבים ועוררם לעסוק בגלישה כספורט. תקופת התגליות הגדולה של המאה ה- 19 ראתה שימוש גובר במיגלשיים. טיפוסים כמו האמריקאי "נעל – שלג" טומסון אשר השתמש במיגלשיים באורך 12 רגל כדי להעביר את הדואר של כורי הזהב אל מעבר לסיירא – נואדה של קליפורניה במשך 20 שנה.
נוסדו מועדוני גלישה .נבנו גבעות – קפיצה. נערכו תחרויות לקפיצה, גלישה למרחק ומירוץ עקלתון. ספורט הגלישה נולד- רק 4000 שנה אחרי הגולשים הראשונים.

 מדרונות האלפים. עם פני השטח התלולים יותר. העמידו בעיה נוספת בפני חלוצי גלישה אלה. מאתיאס זוארסקי מליליפלד. אוסטריה. השתמש במיגלשיים קצרים יותר ובקישורי מתכת ופיתח את מחרשת  השלג והדחיקה כדי לבלימה .ב – 1896 הוא פירסם בפרוטרוט את "Alpine Lillienfelder Skifahrttechnik" , אשר היווה את הבסיס לטכניקת הגלישה האלפינית.
 
מראשית המאה הנוחכית נתמסדה הגלישה חופשת נופש פעיל חורפית לגלישה הפכו חלק מהנוף. כשתומכי שתי האסכולות – הנורדית והאלפינית – טוענים כל אחד לעליונות שיטתו. אנגלי בשם ויויאן קולפילד מיזג את שתי השיטות. כשהוא מבטל את שיטת המוט האחד. בספרו "איך לגלוש" שפורסם ב – 1910. הוא גילה והסביר את יסודות מכניקת הגלישה. האחים ריצ'רדסון הנהיגו מבחני גלישה בדאווס שוויץ.

הנס שניידר הידוע מארלברג שבאוסטריה שיכלל את הדחיקה ואת הטמארק ויצר את  דחיקת  קריסטיאנא ב – 1909. קולונל בילגרי ואחרים הוסיפו לנתח את הדרכת הגלישה עד ששניידר עם תנועות הגוף המודגשות מעלה  מטה מייסד את "טכניקת ארלברג" של שנות ה – 20 לממפורסמת. בתקופה זו עבד סיר ארנולד לון ללא ליאות כדי להכניס מהפכה לגלישה התחרותית. הוא יצר את הצורה המודרנית של מירוצי העקלתון . וזו מצידה שיחקה תפקיד נכבד בפיתוח נוסף טכניקת הגלישה. ב – 1924 נוסדה התאחדות הגלישה הבי"ל  FIS - Federation International De Ski.
 
 בשנת  ה – 30 הופיעו שינויים נוספים במיגלשיים ובקישורים, והמצאת שפות הפלדה של רודולף לטנר, אפשרה בקרת שפה משופרת. הצרפתים, עם אמיל אליי וביה"ס – הגלישה שלו בשאמוני, הדגישו לימוד תפניות מקבילות עם שימוש בפלג הגוף העליון תוך סידרת החלקות – צד והינפים במעלה.  טכניקת הגלישה התייצבה עד שנות ה- 50 , כשהחל שלב חדש של זהויות לאומיות הטעונות לעליונות של טכניקה לאומית מסויימת ושיטת ההוראה שלה. 
האוסטרים, עם תעשיית הוראה גלישה נתמכת – מדינה בניהול פרופ' שטפאן קרוקנהאוזר. פיתחו שיטה עם "Wedein"   (כישכוש) כמטרה, ו"כתף הפוכה" כמפתח לסדר הלימוד. השוייצים מצידם פיתחו שיטה של הינפים קצרים. והשתמשו יותר בהחלקות – צד ופחות מצבי גוף קיצוניים. באותו זמן התאמצו הצרפתים ליצור תנועות גלישה טבעיות ושינו לצורך זה את תפנית הסיבוב המקבילה ל"תפנית קריסטיאנא קלה". בהשתמש  - projection circulaire  עם תנועות גוף להסרת משקל עדינה. זה עדיין מהווה חלק משיטת הגלישה הצרפתית.
 
עם התרחבות הגלישה לספורט של יום חג, היתה הנטיה הכללית בעולם אל טכניקת גלישה אחידה יותר. הטיית גוף מופרזת הוחלפה ע"י מתן חשיבות לתנועות רגליים בשיטה האוסטרית. מכל השיטות הבסיסיות הוסרו צעדים מיותרים כדי להביא את החניכים מוקדם יותר לגלישה מקבילה. האמריקאים, בעזרת איגוד מדריכי הגלישה המקצוענים, ייצרו טכניקה לאומית המשתמשת במצבים טבעיים ותנועה מלאה לקבלת גלישה שוטפת ב – 1964. קונגרסי אינטרסקי (מדי 4 שנים) של איגוד מדריכי הסקי הבינ"ל מספקים הדגמות ודיונים בעניין המשותף לפיתוח טכניקה.
 
שינויים בתכנון ציוד – מיגלשים קצרים, נעליים יצוקות – יחד עם טכנולוגיית מירוצים, מילאו תפקיד חשוב בפיתוח של שיטות הדרכת הגולשים – תפניות דחיסה. Avalement – (בליעה, לבלוע). תפניות סילון . תפניות מדרגה – שימוש במצב גוף נמוך יותר המצביע על שלב חדש נוסף בטכניקת הגלישה. סקי בצורה אמנותית יותר התגלה במדרונות. תחרויות גלישה בסגנון חופשי לבלאט. אוירי והכאת – מוגול היוו עוד מוצא לבחינת הגבולות הקיצוניים של טכניקת הגלישה.

מאת: פרץ פבריקנט