אני חכם מדי לעולם שלכם, אני יכול לראות את החיה שבתוככם וזה גורם לזין שלי להתכווץ פנימה. הוא לא שונה ממני בהרבה הזין שלי. גובה ממוצע קצת רזה ,כך אומרים, מתכנס בעצמי כשאני פוחד. עכשיו אני פוחד, כבר שנתיים אני על הכוכב הזה פוסע בינות עצמכם עוטה לגופי פרסונה שהוכנה מבעוד מועד. ארוגה בקפידה מרגעי ביטחון ושלווה מגנה עלי מהחיה שמביטה כמו בטרף מבעד לעיניכם שמחייכות למראיתכם. אבל עכשיו אני פוחד. הפרסונה מתפוררת. גופי שגדל והתפתח עם הזמן מצא עצמו נחנק בתוך הפרסונה. ואני פוחד. אני רוצה לקחת נשימה עמוקה ואיטית שבסופה הפרסונה תקרוס מהלחץ. אבל היא ארוגה בקפידה ובצפיפות והיא מתנגדת. משאירה חלקים ממני חשופים. חלקם חשופים בצל, באפלה, מנסים לעקוב במבט נמוך אחרי הצללים שזזים במהירות. חלקם חשופים בשמש הנעימה, המסנוורת מעט אך לא מכאיבה מדי. כאב קל שבקלים שמזכיר לך שאתה חי ומרגיש ומתקיים גם מחוץ לעצמך. והאיזון בין אפילה לקרן מזינה הוא דק שבדקים. לעיתים נדירות משאיר עצמו על האמצע, למען האמת אף פעם לא הייתי טוב באמצע. אני תוהה האם לתקן את הפרסונה ואם כן איך עושים זאת מבלי להסיר אותה. או אולי להרים מבט אל השמש לעצום עיניים לשאוף מלוא הריאות ולהתייצב מול החיה שמביטה מתוך עיניכם. האמת שנהייתי קצת רעב מכל מחשבות האלה. אני גם די בטוח שאין כלום במקרר מה שאומר שעליי לרכוב את אופניי לצרכניה על מנת לגלות שהם בהפסקה מה שיהפוך אותי לאדם שעד לפני מספר דקות היה רעב ועכשיו הוא גם רעב גם עצבני וגם מזיע .