סיפור אמיתי שהתחיל בערב כיפורים בשישי האחרון.
חזרנו מבית הכנסת אני ומשפחתי המורחבת,צועדים איש איש לביתו בשתיקה.
כולם יודעים מה קרה..בוהים בשני ה"גיבורים הראשיים" של הפרשייה ופשוט שותקים.מפחדים מהרגע שהשתיקה תתפוצץ ותתחיל הדרמה
וכצפוי זה קרה.


באמצע ההליכה על הכביש בבגדים לבנים ספרי קודש ביד ו...מכות.

זה היה אמור להתפוצץ מתישהו רק לא ציפינו שעכשיו ברגע שכזה.הערב הזה שנועד למטרה אחת קידש מטרה אחרת שבה אני ובני משפחתי עברו בבתי ה"מעורבים" וניסינו להרגיע.ללא הצלחה דרך אגב שכן כבר תור אחד לרבנות כבר יש.

היום ערב סוכות והמדורה עדיין בוערת.אנחנו מוזמנים.כולם בעצם.מקווים שאחד מהם לא יגיע וכך הערב יעבור בשלום.
חג נועד למשפחה.לאיחוד.
ובמקום זה אנחנו מקווים להגיע לשעה 20:00 בערב ולא לראות אחד מאיתנו.


מסקנתי מהסיפור..בעצם שלוש:

1) שכל אחד יישב בבית שלו.

2)אם אתם רוצים לבגוד בבקשה לא בתוך המשפחה

3) ובשום פנים ואופן לא בתקופת החגים.