לא שמתי לב

כמובן שקודם כל שמחתי לא תפס אותי שוטר ושלא אירעה שום תאונה חלילה.
אבל התחלתי לחשוב מה קרה לי...? הרי לא עלה בדעתי לנסוע באור אדום ואני מכיר את הכביש ואמור לזכור שיש שם רמזור נוסף אז מה קרה לי? לא התעסקתי בטלפון ולא ברדיו ולא בשום דבר
דמיינתי לו היה עוצר אותי שוטר מה הייתי אומר לו. בתחילה חשבתי שהייתי מסביר לו שלא עלה בדעתי לעבור על החוק ולסכן חיי אדם אלא פשוט באמת לא ראיתי את הרמזור פשוט התבלבלתי לרגע וההוכחה לכך היא שצפרתי לנהג המסכן שחצה את הצומת כהלכה בעוד שהעבריין היה אני ולא הוא
אבל אז הבנתי איזו שטות היא לומר לשוטר דבר כזה. בגלל שהכביש הוא לא מקום לטעויות וגם אם לא רצית לעבור על החוק אבל רק על עצם זה שיתכן שאתה נהג שיכול לחצות צומת ולא לראות שהיא חסומה עבורך כרגע רק בשביל זה מגיע לך קנס הגון. אם אתה מסוגל לא לראות רמזור אתה צריך קנס שיזכיר לך איך נוהגים בזהירות כחוק.
ואז כשהבנתי את הענין הזה, חשבתי לעצמי- האם אין בחיינו עוד שטחים ואירועים כאלו, בהם גם אם טעינו עדיין תוצאות והשלכות הטעויות, רובצות על כתפינו. כשברקע מהדהדת השאלה, האם לא היה ראוי לנהוג, ביתר שימת לב וביתר אחריות ומחשבה?....
הענין הוא, שגם אם השוטר היה צודק בהחלט, עדיין גם אני צודק, במידה מסוימת. כי אני בטוח, שלא עלה בדעתי לסוע באדום רק פשוט חלמתי רגע, ולכן הקנס המרתיע כנראה היה נתון לשיקול דעתו של השוטר המלומד
אבל מה קורה ביחסים בין אישיים? זוגיים?
מה בקשר ליחסינו לילדינו?
מה לגביי אחריותינו האישית על מימוש הפוטנציאל הגלום בנו?
מה לגביי חובות דתיים ואמוניים?
בכל הדוגמאות הללו כולנו רוצים להצליח ולעשות הכל. כולנו רוצים להיות אהובים ולחייך לסביבה. כולנו רוצים להעניק לבן או בת הזוג את מירב היחס והחום והאהבה שיש בנו לתת. לגרום להם להרגיש אהובים ובטוחים וכן לגביי הילדים, להעניק להם אהבה בלתי מותנית ולחנך אותם בצורה הכי מושלמת.
הוא הדין כמובן ביחס לעצמינו כל אחד מעוניין לממש את כל כוחות הנפש והכישורים שלו ולדעת שהוא משמעותי ותורם מה שיש לו לתרום לחברה האנושית ושהוא חי בצורה הנכונה והראויה לאדם עלי אדמות.
ואף על פי כן אף אחד לא מושלם, כמו שנהג זהיר כמוני יכול לא לראות רמזור. כך כולנו עלולים למעוד ולטעות , לפגוע בטעות במישהו או להזניח את צרכיו הרגשיים של בן הזוג. לכעוס ולגעור בילדינו, ולנהוג בהם בחוסר סבלנות. ולעשות פשרות עם עצמינו, במקום להתאמץ ולהגיע להישגים אפשריים.
אם נחזור לדוגמת הרמזור הנעלם, נבין את מה שמונח על המשקל. יש דברים שההשלכות שלהם, יותר מדי קריטיות והרות גורל, מכדי שנרשה לעצמינו לטעות בהם.כפי שבכביש, רגע של היסח הדעת, יכול לקחת חיים. כך בדיוק, מילה רעה לבן אדם חסר בטחון, או חוסר יחס לבן זוג. או השפלה, וחוסר השקעה בילד, יכולים לחרוץ גורלות, לשנים רבות .חוסר התמדה והשקעה שלנו, באישיות, ובתפקידנו בעולם, גם הם מהווים, הפסד עצום ומתסכל.
עלינו לשים לב לחיים שתלויים בנו במילה טובה או בחיבוק אוהב. במחשבה על צרכי האחר ועל מה שניתן לשפר בעצמינו.
אם נזכור את זה נדע לגלות אחריות ופחות לטעות ולשגות ובכך נדע שמילאנו את חובתינו האנושית ונחוש גאווה וסיפוק אמיתיים.

אשמח לשמוע תגובות

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• אמא אין כמו אמא בעולם
0 28/07/2013 | angel

• יקיצה טבעית לילה אחד של זוג הורים לילדים קטנים,שזכו לישון כל...
0 29/07/2013 | האלכימאית

מה דעתך על לא שמתי לב ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל