או שתכתוב משהו ששווה לקרוא, או שתעשה משהו ששווה לכתוב עליו.
בנג'מין פרנקלין
שלום אורח
התחבר
/
הרשם
לוח הבקרה
הודעות
יצירת מאמר
משפחה
לייפסטייל
רוחניות
דעות
ידע
תרבות
אוכל
בריאות
ספורט
דיגיטלי
טבע
כסף
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם?
ההרשמה
בחינם!
מה השעה?
חמדתי לצון, שיקרתי סתם כך בלי כוונה להזיק, והתוצאה ... ?
יום יום לאחר שחזרתי מבית הספר הייתי בולע את ארוחת הצהריים וממהר לדרכי, חוברת התווים תחובה מתחת לבית שחיי. הוא ישב על הספסל, לא מגולח, בבגדים מהוהים, ועל המדרכה לידו חפציו צרורים בשמיכה מרופטת שמבעד לכתמים שכיסו אותה ניכר היה בה שהייתה פעם אדומה. "מה השעה?" כך יום יום כשחלפתי על פניו בדרכי לשעור הפסנתר אצל קלרה. הייתי מציץ בשעון, פוטר "אחת ורבע" או "אחת ועשרים" או שעה אחרת שהראה השעון באותו רגע, וממשיך לדרכי. מה זה משנה לו אם אחת או שתיים או כל שעה אחרת, תהיתי. הרי ממילא הוא לא עושה כלום חוץ מלשבת על הספסל ולשאול את כל מי שחולף על פניו, מה השעה?
סיפרו שבעבר היה איש עשיר שירד מנכסיו. וגם סיפרו שפעם הייתה לו משפחה, ובעקבות פטירתה של אשתו חרב עליו עולמו ונשתבשה דעתו. ועל פי גרסה אחרת, הוא היה פעם מדען, כימאי שהמציא חומר נפץ וקרה אסון לבנו שנכנס למעבדה בעת שאביו ערך ניסוי, נגרם פיצוץ עז והבן איבד את מאור עיניו. כך או כך, נראה היה שאכן בעבר היה האיש בעל מעמד מכובד, ומקרה אפל שקרה לו הביא אותו לאן שהביא והפך אותו לחסר בית.
יום אחד חמדתי לצון, וכשעברתי על פניו והוא כדרכו שאל אותי מה השעה, שיקרתי והוספתי שעתיים לשעה שהראו מחוגי השעון. "שלוש ורבע", אמרתי, וכי מה זה משנה לו? "שלוש ורבע?" נבהל. הוא ניתר על רגליו, אחז בצרורו העטוף בשמיכה המרופטת, ואץ במורד הרחוב בצעדים נמרצים. עקבתי אחריו בעיניי, משועשע. לאן רץ המשוגע הזה, תהיתי.
למחרת כשעברתי ליד הספסל בדרכי לשעור הפסנתר, הוא לא היה שם. כך גם ביום הבא, וביום שאחריו, וכבר התחלתי לדאוג. מי יודע מה עוללתי למסכן הזה עם השקר הטפשי שלי. אולי באמת היה הוא כימאי שערך ניסוי, ובחשבו שהשעה שלוש ורבע מיהר למעבדה ועצר תהליך חשוב כלשהו בטרם עת? בדמיוני ראיתי כיצד הוא מוציא מבחנה מלאה נוזל סגול מתוך תנור ואז, מכיוון שהתנאים טרם הבשילו, מתפוצץ החומר המסתורי בפניו כפי שאירע בעבר לבנו לפי הסיפורים שסיפרו לי. הכל באשמתי, בגלל השקר המטופש.
הימים חלפו, שבוע, שבועיים ואולי יותר, האיש איננו והדאגה מכרסמת בלבי והמצפון מציק. חששתי לספר לחבריי, שתהו אף הם על היעלמו של חסר הבית. שמרתי את הסוד בלבי.
המשכתי לחלוף על פני הספסל יום יום בדרכי לשיעור הפסנתר, חוברת התווים תחובה מתחת לבית שחיי. לעתים ראיתי מרחוק דמות ישובה על הספסל וכבר שמחתי כשחשבתי שהאיש חזר, אבל כשהתקרבתי התברר לי שזה מישהו אחר.
עד שיום אחד, כבר מרחוק ראיתי איש יושב על הספסל ולידו צרור עטוף בשמיכה מרופטת שניכר בה שהייתה פעם אדומה. התקרבתי וראיתי, אכן זה הוא, יושב על הספסל כאילו לא קרה דבר. לא התאפקתי. "איפה היית?" הוא הביט בי ארוכות, מבטו אטום, ואני עצרתי, ממתין לתשובה. "עסקים, עסקים", מלמל. עסקים? מה לו ולעסקים, תהיתי. בעצם, עסקיו הם עסקיו, מה זה עסקי? המשכתי בדרכי לשעור הפסנתר, ואז שמעתי אותו קורא אחריי.
"מה השעה?"
מאמר זה טרם דורג
מרתק
מעניין
נחמד
סביר
גרוע
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
• קורפוס דליקטי
אין דבר מקומם יותר מתאונת פגע וברח. הפקרת פצוע על...
0
17/12/2013 | להביור
• העונש האמיתי, ומי באמת אשם
נהג ההסעים שהורשע בגרימת מותה של הפעוטה טליה דשקוב...
0
04/08/2013 | להביור
מה דעתך על מה השעה? ?
תגובתך:
נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:
//:HTTP
שם:
נא להכניס שם
אימייל :
קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת
יעל
ב 22/02/2013 13:59
אתה כותב מאד יפה, זורם, קליל ומשאיר הרבה מקום לקורא להמשיך לדמיין. תודה
תגובה לתגובה
מאת
שמואל גל
ב 15/02/2013 15:10
יפה, אולי אתה יכול להגיד לי מה השעה?
תגובה לתגובה
בתגובה
לשמואל גל מאת
להביור
ב 15/02/2013 15:14 (
הפרופיל שלי
)
שמואל, אני מציע שתשב על הספסל ותמתין שאעבור עם חוברת התווים מתחת לבית השחי, ואז תשאל אותי. שבת שלום. נ.ב. אל תשכח להביא איתך את השמיכה האדמה!
מאת
יעל
ב 15/02/2013 13:12
סיפור יפה. אהבתי את זה שהסיפור נגמר והשאלה לא נפתרה.
תגובה לתגובה
מאת
האלכימאית
ב 15/02/2013 10:56 (
הפרופיל שלי
)
:) נהנתי לקרוא
תגובה לתגובה
בתגובה
להאלכימאית מאת
להביור
ב 15/02/2013 12:29 (
הפרופיל שלי
)
תודה ושבת שלום
מאת
אור-חבצלות
ב 15/02/2013 10:32 (
הפרופיל שלי
)
נחמד. בלי הפתעות... מעט שובבות של ילד עם דמיון.
תגובה לתגובה
מאת
מיכל
ב 15/02/2013 10:11 (
קישור לאתר שלי
)
איזה איש מוזר. סיפור יפה מאד.
תגובה לתגובה
בתגובה
למיכל מאת
להביור
ב 19/02/2013 14:28 (
הפרופיל שלי
)
דני, מיכל היא הבת שלי, אז אל תסכסך :)
בתגובה
למיכל מאת
דני
ב 19/02/2013 14:11
כשאת אומרת איש מוזר את מתכוונת, ללהביור? או למסכן על הספסל?
בתגובה
למיכל מאת
להביור
ב 15/02/2013 12:33 (
הפרופיל שלי
)
תודה. היה אחד כזה, הומלס בהוד השרון, לפני כחמש-עשרה שנה אם איני טועה. הוא ישב על ספסל סמוך לדואר הראשי ואת כל מי שעבר היה שואל, מה השעה? סיפרו שבעבר היה גיאולוג.
דיווח על מידע לא הולם
נכתב ע"י
להביור
בתאריך: 24/11/2013
יואל ירון בן 84
32 מאמרים | 101336 כניסות
מאמר זה נקרא 4132 פעמים
11 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
דירוג המאמר
71%
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!
Tweet
תגיות
חסר בית
מה השעה?
מצפון
שקר
מאמרים קשורים
מוטציית השקר
שקר מסוכן !!
עניים מדברות
פוליטיקה של שקרים
מכונות אמת
שווה קריאה
לא שובר שורות
בעילה בהסכמה
ושבו בנים לגבולם ?
רשימות מבית תמחוי/חוויות מבית המוות- הגרסה המעודכנת
אני זונה