בהרצאה שנשאה לאחרונה פרקליטת המדינה לשעבר הגב' דורית בייניש היא מתחה ביקורת נוקבת על משטרת ישראל.הסיבה לכך נעוצה בעליה המדהימה במעצרים עד תום ההליכים כלפי נאשמים כאשר המשטרה מציגה מעצרים אלה כמדד להצלחתה.
"מעצר עד תום ההליכים אינו הישג ואינו צריך להכלל במדדים של איכות עבודת המשטרה.מעצר עד תום ההליכים הוא פגיעה בזכויות האזרח.
לקורא שאינו בענינים אסביר.אזרח שנעצר והוגש נגדו כתב אישום.נקרא נאשם ברוב המקרים ישוחרר לביתו עד מועד משפטו.ראה דוגמת רוה"מ לשעבר מר אהוד אולמרט שנאשם אבל לא נעצר.אבל כלפי העציר הפשוט נוקטת המשטרה במדיניות של מעצר עד למשפט שנקרא מעצרעד תום ההליכים.
המחוקק סייג מעצר עד תום ההליכים במקרים מוגדרים:חשש לשיבוש הליכי משפט,פגיעה בראיות,בריחת הנאשם,חשש שהנאשם יסכן בטחונם של אחרים או יסכן בטחון המדינה כמו כן בעבירות קשות וחמורות.אלו הסיבות היחידות בחוק למעצר עד תום ההליכים.
אלא שתובעים משטרתיים טוענים בכל מקרה לסיבות המוזכרות לעיל ללא קשר למעשיו של הנאשם.
במקרים רבים בהם השופטים האמורים לדעת את החוק ולהבינו מקבלים את טענות התובעים למרות שהם מנוגדים לחקיקת בית המשפט העליון.
הסטטיסטיקה מגלה לנו כי בתוך שנתיים עלו מספר המעצרים מ-33% ל-40%.מספרים אלה מדאיגים מאד.
בהרבה מקרים נאשמים יעדיפו לשקר ולומר כי ביצעו עבירה העיקר שיצאו לחופשי ולא יבלו את זמנם בבתי סוהר.
בכתבתי "המשטרה חוקרת"סיפרתי על מעצרי האישי.בו הייתי עצור לראשונה בחיי ובמהלך החקירה נשברתי ואמרתי אני אשם רק תעזבו אותי מחקירות.
בפסקי דין של בית המשפט העליון נקבע כי מעצר אינו אמצעי חקירה מעצר הוא אמצעי למנוע שיבוש חקירה.
אין אני בא להלין על חוקי מדינת ישראל אלא על קיומם בפועל לטובת נאשמים הנעצרים ללא צורך.