חשבתי שיום החתונה שלי יהיה היום השמח בחיי-טעיתי!

הכל התחיל בפסח 2010 - זה קרה ...הוא ירד על הברכיים ,שאל אותי את השאלה הזו שכולן מחכות רק לשמוע ...

לא ידעתי מה להגיד , אפילו לא עניתי באותו הרגע וגם לא ביום למחרת וגם לא באותו הסופ״ש .. עברו ארבעה ימים ואמרתי ש״יהיה בסדר״  , הרי מה כבר יכול לקרות ? בסה״כ חתונה ..

זה מה שחשבתי .. לא ידעתי איזה יום נוראי זה יהיה .. 

אחרי כמעט שנה של הכנות , סקר שוק , בחירת שמלות,דיג׳יי, חליפה ,צלם ,אולם ועוד אולם או גן אירועים או שוב אולם ואז בחירת מגנטים והזמנות וכל מיני זוהרים בדרום תל אביב ועוד מיליון שטויות .....הבנתי ששכחתי מעצמי לגמרי , רגע-אני רוצה להתחתן בכלל ? כבר לא היה לי נעים מכל האורחים שהזמנתי ומההורים ואיך מפרקים את הכל עכשיו ... לא משנה , נחזור ליום הגדול 

קמתי מוקדם , בערך ב 7 בבוקר , הוא נסע להביא את האוטו .. עוד לא הספקתי לשים לב וכבר אחותי ושתי חברות אצלי בדירה , מגיעות פתאום מאפרת ומעצבת שיער ומתחילות להדביק לי תוספות שיער ומלא מייקאפ ומסקרה על הפרצוף!! הכל היה כ״כ כואב ותפוס כמו איזה מגדל על הראש והיה אסור לי לזוז !! את כל זה מתעד הצלם ואני צריכה להגניב לו חיוכים מזויפים בין לבין כדי שהכל יראה טוב ..אחרי שעה בערך כבר היתי בתוך שמלת מחוך עם יכולת נשימה מינימלית ורגליים כואבות בטירוף מנעלי עקב שעוד לא התרגלתי אליהן... מבחוץ נראיתי כמו סינדרלה ביום הנשף אבל מבפנים - כ״כ רציתי להיכנס לפיג׳מה ולא לצאת מהמיטה .

מתחיל יום הצילומים : נסיעה לקיסריה , מלא פוזיציות לא נוחות .. להיתקע בפוצה של נשיקה 5 דק׳ כשקרן שמש תקועה לי בדיוק בתוך העין !!! והעקבים!!! הלכו לי הרגליים !!!

ממשיכים במסע הכומתה בכל עתיקות קיסריה , טיפסתי עם הצלם בתוך איזה אוסף של אבנים שבורות ואז היתי צריכה להרים את היד , לקמר את הגב, לעמוד בזווית למצלמה ולחייך ..ובום!!! נשבר לי המחוך,הברזל חותך לי את העור, כל הגב כואב ומדמם ..נוסעים לבית של אחותי,היא תופרת את המחוך בזמן שגיסי חובש לי את הגב ובעלי לעתיד מעסה לי את הרגליים ... אחרי כל זה יש עוד טקס השבעה.. כבר לא בא לי כלום!!! אני מגיעה לאולם ורואה את כל האורחים האלה ומתחילה לבכות בהיסטריה ומתחבאת במשרד.. כולם מנשקים ומחבקים ומתלהבים מאיך שאני נראית בתוך הר הקצפת הלבנה הזה של השמלה ..בזמן הריקודים אני מנסה לרקוד אבל שוב הר הקצפת יוצר לי איזה מחסום מול העולם .. האירוע נגמר!לא שמתי לב אפילו!מתחילים לספור מזומנים בשעה 3 וחצי בלילה, נרדמתי, התעוררתי בבוקר ופתאום אני מבינה .... אני נשואה למישהו שאף פעם לא רציתי בכלל להתחתן איתו.. ככה לא חלמתי על זה !! 

 

לא עברה שנה וכבר התגרשתי ... והיום , היום אני שוב עומדת לקראת חתונה, הפעם זה כ״כ שונה , לא יהיה אירוע ענקי עם מיליון אנשים לא מוכרים לי ,לא תהיה שמלת קצפת,לא יהיו נעלי עקב,לא יהיה מחוך,לא מגנטים,לא תוספות שיער ולא רשימת מזומנים באמצע הלילה ... אבל דבר אחד כן יהיה (משהו שלא היה בפעם שעברה) -תהיה אהבה !!!!

אז למה סיפרתי לכם את כל הסיפור הזה בעצם ? אל תתעסקו בכל השטויות שמסביב ,לא לנסות להרשים אף אחד כי תמיד יהיה לאנשים מה להגיד , תשתדלו שיהיה לכם נוח באותו היום ,תאהבו עם הזוגיות שלכם והשקיעו בה .. בהצלחה