האוויר-הפשוט שאני נושמת.אינו פשוט כל-כך..והעומק של המילה חיים.הוא הרבה מעבר למובן.
כל כך מבינה את הרצון למלא אוויר בריאות ול-נשום.
היה לי חבר משפחה יקר.שהגיע לתוך חיי באמצע החיים.
שמוליק היקר.היה ערירי....הוא שכל את אישתו וחי- לבדו.
אימצנו אותו לחיק המשפחה.
הוא היה חלק מאיתנו ,ארוחות שישי היה בקידוש -בחברותא.
והרגיש לי באמת כ-אב לכל דבר.ולילדיי כסבא.ל(מזלינו הרע הוריי הלכו לעולמם מוקדם בחיי)
לא נותרו  לנו שאריות מהעבר.
לא בורכו זקני בבריאות טובה .
ונעלמו מחיי עוד בטרם זכיתי לתת להם את יכולת המינמלית להיות סב או סבתא.
לכן שמוליק השתלב נפלא בביתינו .ואז ללא הודעה מוקדמת הוא חלה במחלה הארורה.
והודיע בפשטות לא מובנת כי גידול נמצא .דווקא במקום הכי לא הגיוני עבורו כאדם שאהב לדבר,(במיתרי הקול)
כל השיחות שלנו היו ארוכות ,ללא שניה של שיעמום.איש שיחה היה הוא. ומצחיקן אמיתי מלא בנתינה . ומלא בשמחת חיים.כשאני חליתי ב'קטנה ' בשפעת היה מגיע חולה צולע ,מדדה על קביים,יותר סוחב אותם באוויר.מאשר משתמש בהן.ממהר תמיד.מלא שקיות ומתנות לכל.הוא ידע מה אוהב מי ובאיזה טעם וזמן.לא להאמין.איזה זיכרון מופלא.ותמיד לתת.. לתת .לאהוב ,לחבק ,לחזק- רוח האחר.
ולהיות שם בכל עת.
מונית ואני אצלך...עזוב אל תזמין מונית אני אמרתי שוב ושוב....אגיע לקחת אותך. לא..אל תתאמצי אני כבר בדרך ....מה רוצה שאביא לך? כאילו לא קנה כבר ולא פינק.ובוודאי שקית מלאה עימו.
אך כך היה שמוליק.האדם הכי מיוחד שהיכרתי ושאימצנו לחיקינו.והכל היה כל כך קצר.אפילו  שחלפו 10 שנים ויותר.המחלה תקפה אותו ביום בהיר והחשיכה את יכולתיו..בי'ח ,אישפוזים- אונקולוגיה.-חוסר נשימה ...והכי גרוע, לוח שוהם עם לורד לרשום את שחפץ לאמר ולא יכל עוד.אך הוא האמין שהרפואה תטפל בכך.
והכל הינו בר- שינוי .ועוד מעט הוא ישוב הביתה.הכל עף למול עיננו כמו חלום.והמחלה היתה מאוד כבדה עליו.הקשר היחידי היה פלאפונים.אני זוכרת כאילו אתמול הוא מחייג אלי ומנסה לדבר...ולא יכול.הייתי שומעת את נשימותיו וניסיונותיו המרים וללא הצלחה להשחיל מילה.נורא ואיום.
הדבר היחיד שאהב לשאול לשלומנו ..לקשקש להעביר ת'זמן.לא יכל לו עוד.
והמחלה תקפה עמוק.ללא יכולת עצירה.עד שסגרה את המעבר היחיד לנשימה והוא נרדם לנצח.
לא הודיעו לי .הוא היה מאושפז בחיפה.נסענו לבקרו ו..כשנכנסתי לחדר הלב כמעט השתתק.המיטה היתה ריקה.והבכי התפרץ לא הפסק.לא היינו צריכים סברים.והלב נקרע!!שמוליק הפסיק לכאוב.בורא עולם באמת מחל לו ולקח אותו לעולמו לאישה שכל כך אהב-ל-שרה- האחת שהפקידה בידיי את היקר לה מ-כל.ת.נ.צ.ב.ה.
אמן.

www.mentallica.co.il/article/ARTICLE_url?ret=1001