ספר מרתק בו מסופר על ירג שזכה בחנינה אחרי עשרים שנות מאסר על היותו טרוריסט , מהפכן שמאלני (חבורת באדר מיינהוף) שהרג באויבי החברה הגרמנית לטעמו.
אחותו מכנסת אח חבריו מהתקופה ההיא בביתה שבכפר לסוף שבוע מלא. החברים כולם כבר בורגנים משולבים בחברה .
הפגישה שבתחילת שוררת מבוכה מתמשכת ועולים בה זכרונות, האשמות, מגיע הרגע בו מטיח בנו , שנזנח על ידו, מלים קשות "מגיע הרגע שבו נלכדות עיניו של הגיבור בחייו ומושלכות לעברו האשמות שאין קשות מהן (בוודאי לבני הדור השני בגרמניה): "אתה אטום לגמרי לאמת ואטום לגמרי לצער, ממש כמו הנאצים. אין ביניכם שום הבדל... אתם הייתם נרעשים ונסערים לנוכח דור אבותיכם - דור הרוצחים - אבל נעשיתם בדיוק אותו דבר. אתה יכולת לדעת מה המשמעות של להיות בן של רוצח ונעשית אבא רוצח". ירג האסיר המשוחרר מגיב ועונה שכבר שילם את חובו לחברה…
אבל באותה פגישה צומחות גם ידידויות חדשות ואולי אהבה חדשה או שתיים וסופו בעבודה משותפת כתף אל כתף עם דליים – פינוי מי גשם מהמרתף שהוצף במי גשם...
ספר מרתק אמרתי?
אמרתי.