"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְכַהֲנוֹ-לִי: אַהֲרֹן--נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן. ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת. ג וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ--לְכַהֲנוֹ-לִי. ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו--לְכַהֲנוֹ-לִי" (שמות, כח, א-ד).

בפרשה כתוב שעל משה לעשות את בגדי הכהונה של אהרן אחיו ובגדי שאר הכהנים יעשו על ידי חכמי לב אחרים.
נשאלת השאלה: מדוע משה היה צריך לעשות לבדו את בגדי אהרן אחיו?
המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר) עונה על זאת כך: "אבל באמת היו מורים על בגדים פנימיים שיעשו כהני ה' להלביש את נפשותיהם בדעות ובמידות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, ומלבושים אלה לא עשו האמנים, וציווה ה' אל משה..." ולכן נאמר: וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת.

משה רבנו עליו השלום שהיה עניו מכל אדם ובעל מידות טובות, ולכן הקב"ה זיכה אותו להיות בעל הזכות לעשות את בגדיו של הכהן הגדול, אהרן אחיו.

שבת שלום.