כאמא לפעוטה החופש הגדול לא מוותר עלי מאלץ אותי להיות חלק ממנו. המחיר הוא כבד, שבועיים שלמים במקרה הטוב בהם הקטנה אינה במסגרת הגן ועלינו ההורים מוטלת המשימה להיות צוות בידור מחנך ויצירתי להפעיל את הילדים שכל כך אוהבים תשומת לב ואטרקציות.

אני קוראת לחופשה הזו "החופשה של אוגוסט" כי איך שכחתי את השבוע חופש של סוכות ושבוע וחצי של פסח? וכמובן שיש עוד כל מיני מועדים במהלך השנה. כן, אנחנו משלמים הרבה מאוד כסף מידי חודש לגן הפרטי והמעולה של הנסיכה אך על החופשים אף אחד לא מוותר לנו ועליהם אנחנו משלמים יותר.

לאחר שהסדרנו את החופש בעבודה, כעת נותר לנו למלא את חלון הזמן בפעילות מעשירה ומהנה לקטנה.

על הארגון בבתינו אני אחראית, על ההוצאה לפועל ושיתוף פעולה ממונים החצי והשובבה הקטנה.

 

את החלק הראשון של החופשה מהגן בחרתי להעביר בצפון. כחודש ימים מראש כבר ערכתי חיפושים נרחבים אחר מקומות מומלצים שניתן לשהות בהם עם הילדים ביניהם חבילות נופש ברודוס כמובן שהחבילה צריכה להיות במחיר סביר אבל גם שיהיה נעים וכייף. כמי שמכורה לכל אתרי הדילים למינהם מצאתי אפילו דיל נחמד ומשפחתי למלון של קיבוץ אורן בכרמל. כן, שם היתה השריפה לפני 9 חודשים, אז מה? אז הנוף מעט נכחד, בכל זאת ניתן לתושבי הצפון הזדמנות להשתקם מהמכה ונגיע לנפוש באזור.

הדיל נראה מבטיח, 50% הנחה. לאחר חישוב קל נראה שהמחיר אף משתלם מאוד בייחוד שכל המלונות הצימרים ושאר בתי הארחה בקיבוצים דורשים לא פחות מ650 שקלים ללילה, החלטתי לקחת את הסיכון והזמנתי.  3 לילות.

 

לאחר חקירה באינטרנט, ראיתי כי החדרים נראים קטנים למדי ללא מטבח מאובזר וללא אמבטיה שכל כך חשובה לנו בשעת הערב עם הקטנה. שדרגתי את ההזמנה שלנו לסוויטה דה לאקס או שם דומה בסגנון. שם הובטח לי מטבח מאובזר, אמבטית ג'קוזי גדולה, חדר מרווח עם חדר שינה נפרד להורים. מעולה. בסופו של דבר המחיר ללילה הגיע למחיר שמתאים את עצמו לעונה וההנחה של הדיל כבר לא נראתה כל כך שווה היות והוספתי עוד כמעט מחצי העלות לנופש לטובת שדרוג החדרים.

מה שזול - עולה ביוקר.

ובכל זאת, לפני הנסיעה ערכתי מחקר על המקום, קראתי כי ארוחת הבוקר היא דלה ופשוטה ולכן לא הזמנתי את האירוח עם אוכל. החלטתי להשקיע את כספי באוכל מעולה שנביא מהבית ובמסעדות שנאכל באזור.

 

יום החופשה הגיע, לאחר שארזנו תיקים ושאר פקלעותינו הגענו לצפון הלא רחוק, אי שם לכרמל לבית אורן שנמצא ממש על ההר עם נוף קסום ונפלא שלמרות שרידי השריפה עדין מבחינים ביופי של המקום שהזכיר לנו לשניה קטנה את הפארק "יוסמטי" שבארה"ב.

השעה היתה אחרי 2 בצהרים, אותה שעה שהבטיחו לי שהחדר יהיה מוכן. בקבלה הופתענו לגלות שהחדר המוזמן שלנו עוד לא מוכן ויקח לפחות עוד שעה עד שנוכל להכנס.

מזיעים, עייפים עם פעוטה שובבה נותרנו ללא ברירה. בעצת הצוות העברנו את הזמן הריק בבריכה לא לפני שדרשנו פיצוי על האיחור בקבלת החדר. ארוחת בוקר בחדר אוכל למחרת.

 

בסופו של דבר החדר היה מוכן אי שם לאחר השעה 4 בצהריים, שעתיים איחור, אבל מי סופר? לפחות הקטנה נהנתה בבריכה. נכנסנו לחדר, עייפים וכבר בלי ציפיות, שלמנו בכל זאת ביוקר ואנו מצפים למעט נוחיות. על השולחן הקטן בסלון חיכה לנו בקבוק יין שנראה יוקרתי עם כוס אחת בלבד. מעניין שאנחנו משפחה ויש רק כוס אחת, הבלגנו והמשכנו לסקור את החדר.

חדר אמבטיה, חדר שינה להורים כמובטח, טלויזיה (ישנה עם טוסיק) שמחוברת ללווין, יש כיריים, מקרר ומיקרו. קצת קטן ולא כל כך מרווח כמובטח. לכאורה מטבח מאובזר, במבט קל על הכלים במטבח גיליתי שאין לנו מזלגות, הכפיות מלוכלכות עד מאוד והסכין שבורה. בייאוש טלפנו לקבלה ובקשנו לקבל סכו"ם.

 

אופטימיים שכמותינו והלכנו עד הקבלה, לבקש שוב סכו"ם, זה לא היה קל ובסופו של דבר הוא הגיע לחדר. ביקשנו גם פותחן לבקבוק יין שהפקידה בקבלה דרשה שנחזיר לה אותו כמה שיותר מהר למקרה שאורחים נוספים יבקשו. אה כן, מטבח מאובזר הבטחתם, כזה שאין לו אפילו פותחן לבקבוק יין ששמתם לנו בחדר. היינו אופטימים ובעיקר תמימים כשחשבנו שבאמת צריך פותחן לבקבוק היין המסכן שהתגלה כיין אדום עם מים, סוכר וכוהל ופקק פשוט שאפילו לא דורש פותחן אלא סיבוב קל של הפקק...

 

שעת הערב היתה קרובה ויצאנו לטיול רגלי עם הקטנה לסקור את הקיבוץ והמקום אליו הגענו. הגענו לגן שעשועים די גדול עם מתקנים מעץ וגם מפלסטיק. שילוב ישן וחדש קלאסי שהקטנה נהנתה מאוד לטפס, לקפוץ, לרדת ולעלות שוב ושוב על כל המתקנים. בסמוך לגן היו כמה עצי רימונים  שבני הנוער שהיו בסביבה המליצו עליהם שלמרות שהם ירוקים הם מתוקים והגרעינים בפנים אכן התגלו אדומים וטעימים. 

 

חזרנו לחדר, מוכנים לצלות את הבשר האיכותי שהכנתי מבועד מועד. החצי כבר מתפעל את המנגל, ריח של פחמים באוויר ואיש אחד נחמד עם תינוק במנשא על גופו ניגש אלינו ובעדינות ביקש שאם אנו כבר התחלנו אז ש"נעוף על זה" וציין כי הוא גר בבניין ליד ואישתו היא צמחונית וריח הבשר מפריע לה מאוד. הרגשנו לרגע רע עם עצמנו וסכמנו עם האיש שמחר נעשה על האש במקום אחר כדי לא להפריע. ודקה אחרי שהלך האיש ראינו את האישה, בפנים זועמות בוהה בנו ממנגלים בהנאה מחזיקה בידה בקבוק בירה קרה, סיגריה ביד השניה.

החצי ואני מסתכלים אחד על השני כלא מבינים, האם לאישה הצמחונית הזו מפריע ריח הבשר שאנו מכינים? הרי שהסיגריות שהיא מעשנת מסריחות ומזיקות הרבה יותר.

לא הבנו את המראה הבא שנגלה אל מול עינינו כאשר ביתה הקטנה, הדומה מאוד בגילה לנסיכה שלנו ניגשה אל אמה שהיא כאמור אותה אישה צמחונית מעשנת ושותה והנה היא נותנת לביתה ללגום מהבירה. המומים, בטוחים שאנחנו הוזים, האנשים בצפון חיים בלה לה לנד?! לא עבר זמן רב והצמחונית העצבנית שלנו יצאה להניק את תינוקה הקטן, זה שהיה מקודם במנשא על גופו של האיש הנחמד שביקש שלפחות מחר לא נמגל מולם... כן, היא מניקה ושניה לפני היא עשנה ושתתה וגם הביאה לביתה הפעוטה לטעום מהמשקה האלכוהלי.

אם הרגשנו רע על כך שאנחנו "מסריחים" את המקום בריח המנגל שלנו הרי שאת המשך המנגל והנפנף עשינו ללא בושה.

 

חוויות בית אורן אינן מסתיימות בחוויה הזויה זו וממשיכות אל שעת הלילה לאחר כיבוי האורות כשהנסיכה נרדמה ומחדר האמבטיה יצאו להם יצורים "מקסימים" ג'וקים ועכבישים מטיילים. עייפים מידי וכבר חסרי כוחות להתמודד עם ההפתעות השליליות ישנו בחדר עם כל מיני חיות לא נעימות.

 

בבוקר שלמחרת הגענו לחדר האוכל להנות מארוחת הבוקר פיצוי שקבלנו, כצפוי ביקורות האינטרנט לא אכזבו, האוכל היה פשוט למדי, כזה שטוב שלא הזמנתי מראש.

מבחר גבינות, ירקות, ביצים קשות וחביתה. מיץ מתרכיז לא טעים, קפה נמס פשוט וחסר טעם לפחות השוקולית היה אמיתי והקטנה נהנתה ממנו מאוד. ארוחה פשוטה שבסה"כ מספיקה, אך בתשלום שאם היינו משלמים עבורה מראש כנראה שזו היתה יכולה להיות עוד אכזבה לא נעימה במיוחד.

 

כיאה למלון המארח את אורחיו בנעימים נהוג גם לנקות את החדרים מידי יום, בבית אורן עושים זאת בשעות שנוחות להם ולא לאורח כמו למשל שעת צהריים בה ישנו כל המשפחה לשנצ כל כך נעים עד לדפיקת הדלת המוזרה שבישרה שהמנקה הגיעה. 3 בצהריים דפיקה בדלת. הזוי, בטוחה שאני חולמת ניגשתי לפתוח את הדלת. מחייכת ונחמדה היא עמדה בכניסה עם גלילי נייר טואלט ומגבות מתנצלת על ההפרעה. כן, זו אכן דרך יצירתית להמנע מלנקות לנו את החדר, אנחנו הרי ישנים ונרצה שהיא תלך כמה שיותר מהר. העברתי לה בזריזות את המגבות שהוחלפו לחדשות, את הזבל הוצאתי לה מחוץ לדלת ומהר מהר סגרתי את הדלת, מי יודע איזו הפתעה נוספת נזכה לחוות בבית הארחה של בית אורן?

 

לאחר שכבר העירו אותנו מהשנצ והעברנו את הזמן לריק, הכנו את הדברים לערב נוסף של מנגל עם בשרים משובחים הפעם החצי החליט להתחשב כפי שביקש האיש מאתמול

ואת המנגל הצבנו בפינת המנגל של המלון, שם חיכו לו שפע דבורים וחיות עוקצות אחרות שצצו לאחר שהמנגל נדלק והבשר החל דרכו להיות מבושל ומוכן לאכילה.

סיוט לנפנף לבשר כאשר ברקע מזמזמות להן שפע דבורים מפחידות שמי יודע מתי הן יבואו לעקוץ. הבשר בסופו של דבר הוכן בצורה מעולה, החצי יצא גם הוא ללא פגע פיזי רק עם טראומה על דבורים אשר משתלטות על המנגל. כן, זו החוויה שלנו בבית אורן.

 

בסה"כ את הנופש העברנו בנעימים למרות החוויות המוזרות בבית הארחה שהיו לא מספיק שירותים, לא מספיק קשובים והחדר שהובטח לנו ממש לא עמד בציפיות ולא בכל הכתוב באתר האינטרנט של המלון. 

בתור ישראלים, אנחנו מאוד אוהבים שהכל יהיה בסדר, שהכל יהיה מסודר ונעים לנו כשאנחנו מגיעים לנפוש ובייחוד כאשר אנו משלמים ממיטב כספינו. אנחנו באמת לא צריכים הרבה, לא שקרים ולא המצאות, אנחנו רוצים מעט חשיבה על האורח שבא להתארח, על הדברים הקטנים כמו סכו"ם נורמלי ולא מלוכלך או שבור או שניהם, בקבוק יין אמיתי ולא כזה שמהול במים, חדר נקי מחרקים, קערת עוגיות או חלב במקרר היו יכולים לעשות את ההבדל.

המחירים שבתי ההארחה בארץ מרשים לעצמם לגבות לא תמיד הולמים את המחיר שאנו נאלצים לשלם ולסבול. חבל, לבית אורן אנחנו כמובן לא נחזור.