אני שונא טלוויזיה!  מסובך ביותר לאתר תוכן ראוי לצפייה, זיפזופ בין ערוצים מסחריים לאסונות הריאליטי מסתיים בדרך כלל בשיעמום מוחץ שמוביל אותי גבוה בשלט למספרים שחשבתי שלא אגיע אליהם - כך הגעתי לערוץ E. (וכן זו התנצלות)
אני משתדל להימנע מצואה טלוויזיונית אבל כשמתעסקים אך ורק בטראש בשלב מסוים הטרגדיה הופכת לקומדיה, למעשה ערוץ E לא מתעסק בחומרים נחותים בנימה אגבית להיפך, הם קיבעו את הטראש כעיקרון מנחה ומרכזי בדי אנד איי של הערוץ - בכך טמונה גדולתו., אפילו חבורת מבקרי האופנה מספקים במפתיע רגעים של ציניות אמריקאית נדירה ומשעשעת

צ'לסי (וחבורת קומיקאים שמצטרפים אליה) מייצרים הומור אקטואלי מתוסרט היטב אך משאיר (בעיקר לצ'לסי) מקום "לאלתר" בדיחות על יהודים ולסביות. מדובר בבחורה נאה, בלונדינית עם 4 קילוגרמים מיותרים  שגורמים לה להתפתל באופן מוזר על כסא המנחה, היא לובשת ג'ינסים וחולצות טי ב20$ "ודופקת" עקבים ב$5000 שקשה מאוד להוריד מהם את העיניים מה גם שהבחורה פשוט לא מפסיקה לגעת בעצמה באופן לא מודע. מקסים.

בכל תוכנית צ'לסי מזמינה כוכב-על ועוברת לכיסא המראיינת ל3 דקות, מדובר בריאיון מבזה, היא שואלת שאלות כדי שהמרואיין "ירים להנחתה" לעצמו ולא מביעה שום עניין בתשובתו או בו, סוף סוף מישהו הבין שלא ממש מעניין אותנו מה הפרויקט הבא של סיימון קאוול ולחלוטין נעדיף לראות אותו מאדים ממבוכה כשצ'לסי אומרת לו "simon,shut the fuck up  - its over "
ההסכם החדש הוגן יותר כלפי הצופה, המראוין יקדיש לכל היותר 10 שניות לדבר אותו הוא רוצה לקדם ובתמורה צ'לסי תגיש לנו אותו כמתאבן. 

זה לא שאני מתמוגג כל פעם שצ'לסי עולה על המסך, יש פרקים שלמים שאפילו חיוך לא עולה על פניי אבל היא בהחלט סיפקה לי לא אחת רגעי צחוק בריאים,