סדרות סיטקום הן קלילות ומהנות, הז'אנר החביב עלי בטלוויזיה. קל מאוד להתחבר לסגנון, לא צריך להבין יותר מידי וסצנות המצולמות? כל כך מזכירות לנו את עצמנו שפשוט כייף לראות.
בפרק שפתח את העונה "מירי" שלנו מראה שלבי בגרות בעצם היותו גבר נשוי כעת, לרגע אחד חשבנו שחפר כבר תפס שכל והתחיל לעבוד (טעינו) ואיצקו שלנו? ממשיך להיות הישראלי הממוצע, הנשוי הממורמר שעושה מעט חשק לרחם עליו. טלי, את לא הורמונלית, זה מירי שלך שפשוט לא מספיק רגיש לבוטן שלך בשבוע חמש.
עם שוט של ליקר תאנים בצד ומעט גבינה כחולה ישבתי עם החצי מול הספה בחיבוק עם חיוך על הפנים ופשוט נהניתי. דרוש קצת אומץ לכתוב תסריט שהוא כל כך אמתי, לקחת משפטים ודוגמאות על מצבים מהחיים, לא מעט חוצפה ישראלית והכל אמת, כולנו חווינו וכל כך קל לנוח להזדהות עם האישה בהריון, ההתלבטות של מתי לספר ולמי, מה להזמין במסעדה תלוי מה מחירה, החינוך של הילדים שלעיתים יחשבו שאנחנו הורים מתעללים. הכול יש בסדרה הזו שממשיכה לגדל אותנו ולעקוב אחר ההתבגרות שלנו.
ולפני שאקח כל כך קשה את הסדרה ללב שקצת מדברת על כולנו, אני ממשיכה לחייך, לצחוק מכל בדיחה שנונה שנכתבה והחבר'ה יודעים להציג אותה בצורה כל כך מעולה.
רמזור, התגעגעתי.מומלץ להקליט ולצפות בלי פרסומות.
או לצפות כאן : רמזור