האם ניתן לסיים את הסיכסוך הישראלי ערבי ?
כמאה שנות מאבק, מתקופת השלטון התורכי והמנדט הבריטי. בין היהודים לערבים בשטח הקטן שממערב לירדן. האם יש סיכוי שכל זה יגמר פעם ? האם הרשות הפלסטינאית תוכל לשרוד בכוחות עצמה? האם האייבה והשנאה בין העמים צפויה להעלם או להתחזק?

קרקע מים ודם
נתחיל דווקא מנקודת המבט הכלכלית.
בעולם ההיסטורי אנשים גרו היכן שהיתה להם יכולת סבירה לשרוד. הפרמטרים להשרדות נקראים באנגלית DDD - Dollars,Defence, Drinking
(Dollars) אנשים יכלו לגור במקום שיכל לפרנס אותם אם מצייד, דייג ,חקלאות ,משאבי טבע, וכדומה.
(Defence) מקום שניתן להגן עליו מפני מתחרים על ארבע או על שתיים.
(Drinking) מקום שיש מים בהישג יד (לשתיה רחצה וכדומה).
בשטחי הרשות הפלסטינאית אם זה יהודה ושומרון ואם בעזה אין שום יכולת כלכלית להתפרנס. אין יכולת להגן על השטח, בפני מתקפה ישראלית שאינה מוגבלת. ואין מספיק מים.
ברצועת עזה אחרי הסכם אוסלו התושבים קדחו בקרקע ללא הפסקה והמליחו לחלוטין את מי התהום. נכון להיום הם נזקקים למים באופן מוחלט מישראל.
מבחינת כלכלה, אין באזורי יהודה ושומרון מספיק קרקע לפרנס את כל האוכלוסיה מחקלאות, אין משאבי טבע ומחצבים, למעט מעט שיש וחציבת סלעים כמו אבן גיר לבנייה. אין תעשיה כבדה או תעשיית היי טק, ואין יתרון יחסי לגבי שום ענף כלכלי. 
לפחות מבחינה כלכלית הרשות הפלסטינית, אין לה זכות קיום, ולעולם תהייה תלויה בנדבות מבחוץ, ומניצול כמו גניבות רכב, ושימוש בחשמל בלי לשלם של השכנה הישראלית מהמערב.
מצד שני , הכניסה של עובדים זרים למדינת ישראל גרמה לכך שגם ענפים שהיו בשליטה מלאה של עבודה פלסטינאית כמו בניין חקלאות ומלונאות, היום הוחלפו על ידי עובדים זרים מאפריקה ומהמזרח הרחוק. לכן אנחנו לא תלויים בהם למרות שהם עדיין תלויים לחלוטין בנו.

דת האסלם
דת האיסלם מכילה חמש מצוות עיקריות, ויש מוסלמים שרואים את הג'יהד בתור העמוד השישי. מצוות הג'הד מפורשת בידי קיצונים מוסלמים בתור חיוב להילחם בכופרים ולהעביר אותם לדת האיסלם. הרצחנות של ארגונים קיצוניים כדוגמת חמאס,דעאש, חיזבאללה ובוקו חרם, הוא לרצוח כל מי שלא מוסלמי, או לפחות לנצח אותו ולגרום לו להיות נתין חסות. נכון להיום הציבור בעזה תומך בחמאס. ומאמין במלחמה אינסופית ברמה של להשמיד או להיות מושמד, הערך לחיי אדם הן בקרב התומכים במאבק ובטח שעל חיי האדם בצד האוייב הוא חסר ערך. דת האיסלם והתרבות העבית אינה נותנת משקל גבוה לחיי אדם. מקרים של רצח נשים על רקע כבוד המשפחה. או נקמת דם , או סכסוכי חמולות קיים כמעט בכל מקום בעולם הערבי. לחיי אדם יש ערך נמוך. וזאת בניגוד לתרבות המערבית בה לחיי אדם יש ערך גבוה ביותר.
אני לא מאמין שתושבי הרשות המוסלמים הקיצונים, בכלל יקירו בזכות של אנשים שאינם מוסלמים לחיות.
בגלל ההקצנה הדתית, והאלימות שמאפיינת את ההתנהגות החברתית הלגיטימית אצלם. אין מצב שהם יפסיקו להילחם בנו, או יכירו בזכותינו לחיות.

ההסתה והכחשת השואה
מערכת החינוך ברשות הפלסטינית וגם במדינות ערב, היא גזענית רצחנית ומחנכת לשנאה, והסתה לרצח כופרים.
בניגוד אלינו שאנחנו מתנהגים על פי האידיולוגיה המערבית ההומניסטית. אצלם מחנכים לשנוא לכבוש ולרצוח. אין סובלנות, אין רחמים.
הכחשת השואה מקובלת בכל מדינות ערב. לערבים אין חמלה רק אכזריות.
בוגרי בתי הספר יודעים רק שהם צריכים למות מות קדושים. ההסתה קיימת גם במדינות איתם חתמנו על הסכמי שלום כמו ירדן ומצריים. להם נתנו משאבי מולדת כמו אדמה ומים יקרים. למרות המחיר ששילמנו הם ממשיכים לשנוא ולהסיט. אבל עדיין גבולות בהם יש לנו הסכמי שלום, הם יחסית שקטים.

זכות השיבה וירושלים
ישנם מיליוני פליטים משנת 1948 במדינות ערב השכנות, רובם חיים בתנאים גרועים במחנות פליטים. רובם המכריע רוצה לחזור למדינת ישראל, לחיפה, יפו,עכו , ירושלים ואשקלון. כמובן שלא נוכל לשרוד במדינה יהודית ודמוקרטית עם מליוני פליטים שרוצים להתפוצץ עלינו. כמו כן ירושלים היא בירת הנצח של מדינת ישראל, הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר. אני לא רואה מצב בו ישראל מוותרת על מזרח ירושלים (העיר העתיקה) בלי מלחמת אחים עקובה מדם.

האו"ם ומדינות העולם
העזרה כביכול של ארגוני האו"ם גורמת ליותר נזק מתועלת. העובדה שהאו"ם מחלק מזון והתושבים אינם צריכים לעבוד, אין להם שום בעיה להתמסר לחלוטין להכנות לעימות הבא. חלק גדול מהמחבלים עבדו בארגונים המסונפים לאו"ם כמו באונרא, באמבולנסים מובילים נשק ומחבלים. בבתי החולים משתמשים בתור מפקדות ויורים משם טילים. על מדינת ישראל למנוע מעובדי או"ם להכנס לרשות הפלסטינים ולעצור עובדי או"ם ולגרש אותם. בכל מקרה של התערבות בינלאומית תמיד הנטייה הייתה לרעת ישראל, צריך למנוע ממדינות העולם להתעסק בסוגייה הפלסטינית חסרת הסיכוי לפתרון.

הסכמי שלום
הנסיון מראה שהפלסטינאים נמנעים מלחתום על הסכם הם לא מוכנים לוותר על זכות השיבה ועל ירושלים ודורשים שחרור של אלפי מרצחים עם דם על הידיים. כמו כן הם הפרו עד עכשיו כל הסכם שהם חתמו עליו, אין גישה ליהודים למקומות קדושים כמו קבר יוסף בשכם, ובית הכנסת שלום על ישראל ביריחו . רוב ההסכמים בנושאי כלכלה ומים  הופרו . הם מתחברים באופן פירטי לתשתיות ישראלים בחשמל מים וביוב בלי לשלם ובלי להודיע וגורמים לנזקים. הפשיעה הפלסטינית הן באופן בטחוני כמו טרור (טרור שמבוצע על ידי ארגונים או על ידי יחידים). והן פשיעה רחווה כמו גניבות רכב ורכוש, פריצה לבסיסי צה"ל גנבות וונדליזם לחקלאים. המחיר שמדינת ישראל וציבור אזרחיה משלמים כל שנה רק בגלל שיש לנו שכנים פלסטנאים הוא גבוה מאד. לא בטוח שבעתיד נוכל להמשיך לשלם אותו.

גידול האוכלוסין והפצצה הדמוגרפית
במשך עשרות שנים הפחידו אותנו שממערב לירדן הולך להיות רוב ערבי. במציאות יש ירידה חדה בילודה של הערבים ועלייה חדה בילודה אצל היהודים. נכון להיום לפחות בקרב היהדות החרדית אנחנו מסיגים אותם בהליכה. גם מבחינת מים מתקני ההתפלה גרמו לכך שאנחנו לא תלויים במשאבי הטבע, ואין מניעה שיגורו גם עשרים מליון ממערב לירדן. הסכנה האמיתית היא הסתננות של תושבים ערבים ממצריים ירדן סוריה ולבנון הם דווקא כן יכולים לעשות בלאגן דמוגרפי. מוטלת על המדינה החובה להקים גדר מסביב לכל גבולות מדינת ישראל כפי שעשו בדרום למניעת מסתננים מאפריקה.

פתרונות אפשריים
בתקופת כהונתו של ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר הועלה הרעיון של האופציה הירדנית, ירדן היא הגדה המזרחית של ארץ ישראל, אותה הבריטים קרעו מאיתנו ונתנו לשושלת האשמית. כיום רוב תושבי ירדן הם ממוצא פלסטינאי. ניתן היה לתת אזרחות ירדנית לתושבים הערבים שנמצאים בארץ ישראל המערבית. הרעיון היה טוב אבל הערבים הכשילו אותו הם רוצים את ירושלים וזהו. ירדן היא גדולה ביותר מפי שלוש ממדינת ישראל ויכולה להחזיק את האוכלוסיה הפלסטינית כלכלית מדינית ובטחונית.
פתרון של העברת השטחים שנכבשו ב1967 ונמצאים ממערב לירדן היא לא ישימה. הערבים ברמאללה מאיימים על נתב"ג ועל גוש דן, הפתרון יצריח פינוי של כחצי מיליון מתיישבים יהודים ועלול לגרום למלחמת אחים עקובה מדם.
פתרון של טרנספר חלקי, יכול לעבוד ויפתור את הבעיה של הצפיפות במדינת ישראל. אבל נכון להיום עלולות להיות תוצאות הרסניות בקשרי החוץ של ישראל.
פתרון של לוחמה כוללת והשמדה, נכון להיום הוא לא ישים, האמריקאים לא יתנו לנו. במבצע צוק איתן הופעל לחץ מדיני חזק על ישראל לנצור את האש, למרות שהטילים המשיכו ליפול. ההסברה הישראלית לוקה בחסר, והכח הבינלאומי שלנו עלוב ביחס לכוח של מדינות ערב בזירה הבינלאומית ובמוסדות האו"ם ואני לא מתחיל בכלל לדבר על נשק הנפט.

אז מה עושים ?
התשובה היא כלום, מנסים לשמור על איזה סטטוס קוו. להמשיך לקבל על הראש ממסדות אנטישמיים של האו"ם.
לא ניתן להגיע להסכם. הם מעולם לא קיימו הסכם שחתמו איתם. וצריך לעודד כמה שיותר מהם להגר החוצה. אין לנו את הכוח להתמודד בזירה הבינלאומית , ולכן צריך לשמור על פרופיל נמוך, יש  להפריע ככל האפשר למדינות אחרות במיוחד מאירופה לדוש בבוץ הפלסטינאי, להפריע לכל מוסדות האו"ם שמסתובבים פה, להפריע לכלי התקשורת הזרה, בתעמולה האנטי ישראלית. כותב המאמר אינו דוגל באלימות שאינה לצורך הגנה עצמית