חינוך ילדים הוא אתגר לא פשוט אך ישנו כלי אחד שעוזר במיוחד, מדובר בכלי שזמין לכולנו, אפשר להשתמש בו תמיד ויש אותו בכל בית - הסיפור. הפסיכולוגיה הנרטיבית מכירה בכך שלסיפור יש כוח אדיר בחינוך הילד. דרך הסיפור ניתן להעביר מסרים, ערכים חינוכיים ודרכי התמודדות עם מצבים שונים.
ספרים מלווים אותנו לכל מקום ומהווים מקור חשוב למידע ולתמיכה. במקביל, לספר מקום חשוב בהתפתחות ילדים, בהתפתחות השפה, הדמיון וההבנה. ניתן לראות את הסיפור ככלי דרכו הילד מתעמת עם הבעיות והפחדים שלו, והם הופכים להיות פשוטים ומובנים יותר לאחר שהוכנסו לתוך תבנית סיפורית מכיוון שהילד מבין שהוא לא לבד, יש עוד ילדים שחשים ונוהגים כמוהו. התבנית הסיפורית מאפשרת עיבוד חוויות רגשיות, הקניית מיומנויות חברתיות, למידת מיומנויות שפתיות וחיזוק הביטחון העצמי בעקבות נתינת מקום לחוויות הילד.
שיחה: כאשר מקריאים סיפור לילד, חשוב ליצור שיחה בסיום הקריאה, לעודד את הילד לספר על החוויות שלו, לספר לו על החוויות שלכם, אפשר לשאול את הילד האם היה רוצה לומר משהו לגיבור הסיפור?
מסר: כדאי לחזור על המסר, לחשוב יחד על פתרונות נוספים ודרכי התנהגות שלא מתוארות בסיפור.
תמונות וציורים: כדאי להתייחס לתמונות, לדבר על התמונות, כל אחד מבין דברים אחרים מהתמונות של הסיפור, כך הילד מבין שכל אחד רואה דברים בצורה שונה וזה בסדר.
לספר את הסיפור: ישנם ילדים שירצו לספר את הסיפור בעצמם וזו הזדמנות לתת להם לבטא את עצמם ולהרגיש עצמאים.
לא כל סיפור נועד למסור מסר, יש סיפורים שמטרתם היא פשוט הנאה מעולם התוכן והתמונות וזה בסדר, אך רצוי ליצור שיחה בסיום הקריאה ולתת מקום לחוויה האישית של הילד.
כאשר הילד משתף אתכם בחוויותיו לאחר קריאת הסיפור, הוא מעבד את הרגש והמחשבה שלו, דבר שמחזק את הביטחון העצמי שלו ויוצר אצלו הרגל לשתף ולדבר, כאשר זו גם הזדמנות לרכוש כישורים קוגניטיביים ומיומנויות חברתיות באמצעות שיחה על התמודדויות עם מצבים שונים. בחיפושי אחרי ספר שיעזור לי להתמודד עם חיי השגרה נולד הספר "עולמו של דניאל". הספר המציע להורה לחנך את ילדו להתנהגות נכונה דרך סיפורי ילדים המתארים מקרים מהחיים שאתם כולנו מתמודדים כמו שינה, מקלחת, מריבות, קנאה, אח חדש, נדיבות, פחדים, אוכל ועוד. לכל סיפור מצורפת הנחיה המציעה דרכי התמודדות עם הקושי המתואר בסיפור ומעודדת יצירת דיאלוג עם הילד סביב המתרחש בסיפור. דרך הסיפור ניתן להעביר את המסר באופן עקיף ולכן הילד אינו מתנגד למסר. כאשר נאמר לילד: "אתה צריך לסדר את החדר", סביר להניח שהמסר יצור התנגדות. לעומת זאת, אם נספר לו סיפור כמו "מלאך הסדר" המספר על ילד שלא רצה לסדר את הצעצועים בחדר ואימו סיפרה לו על "מלאך הסדר" שמגיע בלילה, אוסף את הצעצועים שלא מסודרים ונותן אותם לילדים שאין להם צעצועים, המסר יעבור אחרת.
האמא בסיפור משאירה לילד את הבחירה האם לאסוף את הצעצועים או לוותר עליהם, והוא בוחר לאסוף אותם, אך משאיר צעצוע אחד למלאך הסדר שייקח אותו לילדים שאין להם צעצועים. סביר להניח שהמסר יתקבל אצל הילד ללא התנגדות ובנוסף לכך, הילד ילמד את משמעות הנתינה לאנשים שאין להם.
אפשר להמציא סיפורים בהתאם לסיטואציה שאיתה מתמודדים, למשל אם ילד מתבייש להופיע במסיבה בגן, אפשר לספר לו על ילד בשם יואב שהביישנות "ניצחה" אותו בעיקר במסיבות בגן, אך יום אחד הוא החליט לא לוותר לביישנות, או שאפשר לספר על מקרים בהם אתם התביישתם ומה עשיתם כדי להתמודד עם המצב.
לסיפור כוח אדיר בהקניית ערכים, בחיזוק הביטחון של הילד, ברכישת שפה ומיומנויות חברתיות. הסיפור מגשר בין עולם המבוגרים לעולם הילדים, מאפשר להם ליהנות מזמן איכות יחד, יוצר חיבור ופותח ערוצי תקשורת, תחילה סביב הסיפור ואחר כך סביב נושאים אחרים .