אנחנו חיים בעידן של שפע, על זה אין ויכוח. בני בן השלוש כבר טובע בתוך הררי המשחקים שאפילו לא אנחנו קנינו לו אלא קבלנו מהסבתא הזו והדודה ההיא, מהאחות של האח והחברה של......בגיל חצי שנה הוא קיבל משחקים לגיל שנתיים, בגיל שנה וחצי משחקים לגיל ארבע וכן הלאה. מיותר לציין שמה שנותר מהם הוא ערוב אחד גדול של צעצועי הרכבה מפורקים, בובות שמעולם לא היו בשימוש וערמת פיצ'פקס אינסופית. רבות נכתב על הפלוסים והמינוסים שבריבוי המשחקים והגירויים אך בואו נודה בזה, מעטים ההורים שבאמת מצליחים לשלוט בכמות הצעצועים וביתם לא עמוס בהם.אז מה עושים?
שני דברים עיקריים. ה
ראשון פרקטי השני קשור לדרך ההתנהלות שלנו.

בתחילה, לא מתעצלים וממיינים את המשחקים. מוצאים לכל קבוצת משחקים דומה מקום משלה ומיידעים את הילד איפה שמנו כל דבר. לא חייבים להשאיר את כולם בחוץ, ניתן בהחלט להכניס לארון חלק מהמשחקים ולהוציאם כעבור זמן מה, לגוון ולהחליף בניהם. לאחר מכן בוררים מתוך הזמן שלנו זמן משחק עם הילד. זמן בו הוא יכול לבחור איך ובאיזה אופן תשחקו איתו. אל תמהרו לשלוף משחקים מתוחכמים, בהרבה מהמקרים הילד ישמח יותר במשחק אנרגטי עם כדור, בבנייה של מגדל קוביות, משחק דמיון או בריקוד ושירה יחד איתכם. שימו מוסיקה וריקדו איתו, שאלו אותו במה מתחשק לו שתשחקו איתו, היו שובבים, תנו לו להתפרק ולהשתובב יחד איתכם.

כאשר ילדכם ירגיש שקיבל מכם את מה שהיה זקוק לו הוא ירגיש מסופק ויוכל גם לשחק בלעדיכם וללמוד להעסיק את עצמו. צפו בו כשהוא משחק לבד אך אל תתערבו. תאפשרו לו לדעת ולהרגיש שאתם שם והשאירו לו מרחב משלו בו הוא יכול להתנסות וליצור, להמציא ולשחק לבד. הפרידו בין שני סוגי המשחק. כשאתם משחקים איתו תהיו שם באמת, כשהוא משחק לבד קחו מרחק. באופן זה תוכלו להנות מזמן משחק איכותי עם ילדכם וגם מהתפתחות היכולת שלו לשחק ולהעסיק את עצמו.

ילדכם זקוק לשתי ההתנסויות כמו גם לזמן משחק עם חברים. כך ילדכם יצליח למצוא בתוך כל ערמות השפע את מה שמתאים לו ומעניין אותו!!!! בהצלחה!!!!! המאמר כתוב בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים. אשמח לתגובות, שאלות ותהיות......