מסופר על יהודי, שביקש לחתן את בתו הבכירה.
הוא פנה לשדכן ידוע שהמליץ לו בחום על בחור ירא שמים, בעל מידות טובות ואף חכם,
אלא שהבעיה היחידה של הבחור היא, עצם היותו מגמגם...
"לא נורא" אמר האב לאחר שקיבל את הסכמתה של בתו,
"אם חכם הוא - שיבוא !".

במועד הפגישה נשמעה דפיקה על הדלת,
"מי שם ?" שאלה הבת בהתרגשות...
הצעיר המגמגם ניסה לאמר את שמו שוב ושוב במשך חמש דקות ארוכות עד שלבסוף הצליח.
לפתע פתח האב את הדלת ואמר: "לא תודה !" וסגר מיד את הדלת.

למחרת הופיע השדכן בביתו של האב וביקש לדעת מה קרה...
ענה האב: "לא בלבד שהוא מגמגם, גם חכם איננו !"
שאל השדכן: "מדוע אומר כבודו שהבחור איננו חכם, הרי אפילו לא הכנסת אותו לביתך ?"
ענה האב:
"הרי הבחור יודע שהוא מגמגם, ולכן אם היה חכם כפי שהבטחת,
היה מנסה לאמר את שמו חמש דקות לפני שדפק בדלת,
ורק אח"כ מקיש בדלת, ומיד אומר את שמו בהצלחה, ונכנס..."


יהודים רבים דופקים בשערי בית הכנסת רק ביום הכיפורים...
ולכן הם די "מגמגמים" אל מול הסידור וכוונותיו העמוקות !
לכן,
טוב יעשה כל אדם, אם יידע מה שואף לשפר בעצמו,
מספר ימים קודם לימי הדין הקדושים...