שיגמר כבר פורים! נהניתי מאוד ממשלוחי מנות וגם לראות את כל התחפושות אבל נמאס לי, באמת שנמאס לי כבר מכל הנפצים האלה. באמצע הלילה, בשעת הזריחה, לפני השינה, באמצע השנ''צ וכל דקה אפשרית שומעים את הבומים האלה שמרעידים לי את הגוף ולשניה להרגיש קצת זקנה, הלו! הרעש הזה מפריע לי!
בתור ילדה קטנה, פחדתי מכל הקפצונים האלה, הרובים הקטנים שמכרו במכולת עם התחמושת הקטנה שבאה בגלגלים אדומים קטנים. צליל הקפצונים הפחיד אותי וגרם לי להאמין בסרטי מתח ואימה, כיום אני בעצם מבינה שלא היה פה קו של להאמין או לא, זו המציאות, סוג של סרט אימה, אמיתי לחלוטין.
פורים הוא חג של הפתעות. תחפושות שאתה לא יודע מי יתחפש למה, משלוחי מנות ומשחקי הגמד והענק שלא יודעים מי הגמד של מי, מזג אוויר שהוא ממש לא וודאי וכל שנה הוא מפתיע מחדש, פעם עם גשם פעם עם רוח ולעיתים נדירות אפילו עם שמש חמימה.
פורים מפתיע גם ברעש, של נפצים.
תסלחו לי כן, או שלא, אני באמת לא מבינה מה כל כך מלהיב בנפצים, ברעש הנוראי והמפחיד שהם עושים שלא לדבר על הסכנות. איזה מין ילדים דפוקים אנחנו מחנכים וחינכו אותנו שבפורים נפצים זה מגניב וכמה שיותר. ומאיפה הם משיגים את הזבל הזה בכלל? מי האידיוט חסר האחריות שמוכר את השטות הזו לילדים?
נמאס לי! ועם כל זה לא מספיק במוצ"ש הייתה מסיבה מאוד גדולה באחד הבתים ברחוב, עד השעות הקטנות של הלילה חגגו שם, כשהתקשרנו למשטרה מיד נענו בתשובה קצרה שאין מה לעשות ובפורים מותר. וואלה יופי. אז מסיבות רועשות מותר אבל נפצים מסתבר, אסור. ביקשנו שתגיע ניידת להרגיע את ילדי הנפצים. אז ביקשנו, למה שהמשטרה תתייחס? וככה בילינו לילה שלם עם אוטמי אוזניים וראש מתחת לכרית.
ואם יש כאן כאלה שנפצים מדליקים אותם, הייתי שמחה לשים לכם נפץ בתחתונים ולהדליק...