סבא שלי תמיד אמר:" אם זה יהיה רלוונטי בעוד חמש שנים סימן שזה חשוב".
מה שהוא שכח להגיד זה שאולי לא נהייה פה בעוד חמש שנים, וגם זאת אפשרות סבירה.

החינוך המודרני תמיד מקדם את הטווח הארוך, תתאמץ תלמד תשקיע, ובעוד עשר, עשרים שנה תראה שזה הוכיח את עצמו. בסוף עברו שנותינו היפות. העולם השתנה. וזה לא הוכיח את עצמו, למדנו תואר שהיה הדבר הנכון לפני עשרים שנה. קנינו בית שהיה יקר מדיי ואנחנו בחובות, התחתנו עם האדם הלא נכון שהיינו בטוחים שהוא יתבגר. וביזבזנו כסף וזמן לברוח מהמציאות הקשה ומהטעויות שלנו , ולהגיע למקום יותר גרוע.

אז מה נכון לעשות?
קודם כל זאת שאלה של זמן ומשאבים, עם בגיל שבע לא תבחרו בבית ספר הכי נכון, ובגיל חמש עשרה תלמדו במגמה הומניסטית בשביל הלב, או בצבא תשרתו בתור מגרפי עלים בפיקוד צפון. יהיה לכם עוד הרבה זמן בחיים לשנות לשפר. אבל אם תנסו לתקן בגיל חמישים כמובן שרוב הדלתות כבר יהיו נעולות.

אני אישית אוהב את הטווח הקצר, לראות תוצאות עוד היום. אני העדפתי לקנות דירה ישנה, ולשפץ אותה בעצמי. ולא לקנות חלום של דירה מקבלן על הנייר. ולחכות שנים עד שהחזון יהפוך למציאות אם בכלל.

אני לא ממליץ לבזבז את החיים על שטויות אבל חשוב שתהיה לכם הבנה, שהטווח הארוך אולי בכלל לא יקרה. כן תעבדו תלמדו תנהלו חיים מקצועיים ורומנטיים. אבל להשקיע את כל המשאבים שלכם בלימודים לבחינה פסיכומטרית, שאולי תתקבלו למוסד כז או אחר, ואז ללמוד שנים רבות בשביל שאולי בסוף תהייה לכם עבודה.

כן ישנם דברים שעושים לקראת טווח ארוך, הולדת ילדים היא ההמשכיות שלכם וחובה ביולוגית ודתית, אבל אינה רציונלית וגוררת איתה השקעה אינסופית של זמן ומשאבים. אני לא נותן ציונים למה נכון. אבל אם המטרה שלכם למצות את הפוטנציאל שלכם. אז ילדים לא יקדמו אתכם לשום מקום.

אני מקווה שהילד שלכם כן יהיה רלוונטי בעוד חמש שנים, אבל דוח תנועה, וארוע תקשורתי מעצבן, או בגד שנהרס בכביסה לא יהיו רלוונטיים בטווח הארוך.

כמובן שהשקעה בטווח הארוך יכולה לסדר אתכם מצויין בעוד עשרים שנה, אבל עד אז תמשיכו לחיות.

אז אל תבזבזו את החיים שלכם על שטויות
חיים רק פעם אחת