ידע זה כח, כח זה ידע
מנטליקה
שלום אורח
התחבר
/
הרשם
לוח הבקרה
הודעות
יצירת מאמר
משפחה
לייפסטייל
רוחניות
דעות
ידע
תרבות
אוכל
בריאות
ספורט
דיגיטלי
טבע
כסף
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם?
ההרשמה
בחינם!
שנתיים בלי אבא
כשהתייאשתי מהשאלה ״את ואבא שלך הייתם קרובים?״ ואז הייתי צריכה להגיד כן אבל להסביר עד כמה. אז התעייפתי וכתבתי עד כמה. 2018, גיל 19. ילדה שלא מבינה שתכף לא יהיה לה אבא. אמא לא בתמונה.
זוכרים שאמרתי שאבא שלי נפטר?
אנשים שואלים אותי אם הייתי קרובה אליו.
אז כן. אבל לא ברמה שאתם מתארים לעצמכם.
ברמה הכי גבוהה שאפשר לתאר.
אני אנסה לתאר אבל עדיין לא תבינו עד כמה.
קרובים ברמה של דייטים לפחות פעמיים בשבוע במסעדה או טיול או ארוחה ביתית עם הסלט הכי טעים שאפשר להכין.
נסיעות באוטו לכל מקום, חופשות, צלילות באילת.
טיולים בקניון וקניות בגדים ביחד.
אבא שלי קנה לי ולו את אותם נעלי ואנס שנהיה מתואמים.
כל ימי שישי, קניון איילון, סיבוב בקניון וקפה עם עוגה מרולדין. או שבכלל היינו הולכים לאכול חומוס באבו חסן בים ביפו בגן שעשועים ועושים תמונות אחד לשניה.
כל יום הולדת שלי או שלו, המסעדות הכי יקרות, היינו אוהבים לגלות עולמות חדשים של אוכל.
כל יום הולדת שלו הוא קיבל ברכה ממני. הוא התרגש. הוא בכה מולי והיה נבוך.
היינו קרובים ברמה של לצאת לשתות, לטוס לחו"ל.
ברמה שאני מתייעצת איתו על כל גבר שעושה לי רע או טוב.
צילומי מסך בוואטצאפ, כמו החברה הכי טובה.
כל יום להתעורר להודעה ממנו "בוקר טוב" , ו"לילה טוב" עם המון לבבות וסמיילים ושמחת חיים.
ברמה שהוא בא אליי הביתה לישון שנצ מחובקים.
היה מסדר לי, לפעמים מנקה לי מרצונו החופשי. הייתי מתעצבנת שהוא מסדר לי כי אחרכ לא הייתי מוצאת כלום.
הוא דאג לי שיהיה לי את הכי הכי טוב בעולם.
כל פעם שהוא בא הוא היה מביא לי כמה דברים שהשיג או קנה במיוחד בשבילי.
אבא שלי היה קרוב אליי ברמה שאני מחבקת אותו ומנשקת לו את הפרצוף מרוב אהבה.
אבא שלי היה המקשר ביני לבין חברים שלו- ביני לבין המשפחה שלו. עכשיו כבר שנה שאני לא נפגשת עם האנשים היקרים האלה.
אבא שלי היה יחיד ומיוחד. מוכשר. את הידיים שלו אני קיבלתי. לימד אותי לעצב ולצייר.
אבא שלי היה קרוב אליי
אבא שלי היה הכל בשבילי. השמחה של החיים שלי. האור. האושר. החיים עצמם.
אבל אבא שלי היה לבד.
בגללי.
אבל קשה שאני כל העולם של מישהו.
ומצד שני כל יום שפיספסתי איתו הוא יום מבוזבז.
אבל הייתי ילדה. אני עדיין ילדה.
בדיעבד לא באמת הייתי יכולה להיות איתו כל יום כל היום.
שנה וחצי הוא היה חולה.
וחשבתי שהוא יחייה לנצח.
ואז נודע לי שהוא בבית חולים.
הוא לא יכל לאכול. כי הוא לא יכל. אבל הוא חיכה לי שאבוא לאכול איתו את הכמה ביסים שיכל לאכול. כי זה מה שהיינו אוהבים לעשות.
וחשבתי שהוא יצא מזה.
ותוך שלושה שבועות הוא דעך וגסס לי מול העיניים.
ומאז
אני כבר לא אותה אחת.
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
• יום חמישי בארבע
יש יום אחד בשבוע שתחושת הרשמיות מעט יורדת, לא מדברים...
0
20/07/2013 | האלכימאית
• איך עושים סדר בבלאגן
בכל פעם שאני מגניבה מבט לכיון פינת המשחקים של ילדיי,...
0
01/08/2013 | kerenluli72
מה דעתך על שנתיים בלי אבא ?
תגובתך:
כתובת אתר:
//:HTTP
שם:
אימייל :
קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת
מלכה-ללא-ארמון
ב 17/09/2020 00:33 (
הפרופיל שלי
)
תתעודדי תהיי חזקה. ע"פ הכתיבה היחודית ניכר שמסתתרת כאן נפש אצילית ומיוחדת. העוצמה זועקת מתוך השורות. יפה מאד לקרוא סוף סוף מאמר עם נשמה.
תגובה לתגובה
מאת
תקווה
ב 26/03/2020 23:32 (
הפרופיל שלי
)
התחברתי לכל מילה שרשמת
תגובה לתגובה
ידוע כמוות, אבא, פטירה, חבר טוב, עצבות, געגוע
דיווח על מידע לא הולם
נכתב ע"י
MadGirl
בתאריך: 04/02/2020
שוש קטן בת 25
1 מאמרים | 1457 כניסות
2 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
דירוג המאמר
62%
השארת תֶּשֶׁר לMadGirl
ילדה מוכשרת ללא הכנסות כלל בשל נכות נפשית. ניסיתי!
טיפ לMadGirl
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!
Tweet
תגיות
אהבה
הורים
זמן
ילדים
משפחה
מאמרים קשורים
על מרשמלו, דחיית סיפוקים והצלחה בחיים
מירוץ הזמן...
התנהגות ילדים במצב חירום
מילה של ילד
מילים מצחיקות!
שווה קריאה
החופש הגדול הגיע!
עכשיו תורך
1-כשלון הצדק החברתי
מי אתה ללא כל הרכוש שלך?
שקרים שסיפרו לכולנו
הצעות משתלמות ללא התחייבות
קידום פסיכומטרי
קידום בגרויות חדש
וול סטריט לימוד אנגלית
אמריקן קרדיט
בי קיור לייזר