שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
איזה_כיף

איזה כיף


אני בתנועה, ואיזה כיף נסיעה למישיגן המושלגת נדחתה לקיץ ואני מתמקמת בקרוב בזכרון-יעקב מלאת ההשראה. בינתיים יכולה רק לשלוף את מה שכתבתי בתגובה לקריאה הדחופה של בני שנמצא בשנת אימונים במכינת "גל" לקראת גיוס. "אימא, את חייבת להכין דחוף נאום של שבע דקות, בשם כל ההורים, לקראת כנס הורים בשלישי הקרוב. לא הייתי צריכה להתאמץ. יש משל. הנמשל ברור?
  
שפוף ונואש פנה  תלמיד בבקשת עזרה ממורהו הידוע בחוכמתו:
"אני בא אליך, מפני שאינני מצליח להתמודד לבד עם הבעיה שלי. כולם אומרים שאני חסר תועלת,
שאין לי תכלית ושאני רק בור וטיפש. אני מרגיש חסר ערך. איך אוכל להשתנות"?
המורה, התבונן בילד ארוכות ואמר:
"אני מתנצל, בני, אני כרגע עסוק בבעיה משלי. אולי מאוחר יותר.." אבל לאחר שתיקה קצרה הוסיף
 
"אם תעזור לי לפתור את הבעיה שלי במהירות, אולי אוכל לעזור לך להתמודד עם שלך".
"בוודאי, אדוני", השיב הילד.
המורה מסר לילד אבן אפורה ואמר: " זוהי אבן טובה. קח את סוסך ודהר אל השוק. תמכור עבורי את האבן, מכיוון שאני חייב להחזיר לנושיי הרבה כסף. כמובן, נסה לקבל את מירב המחיר. אך, בשום אופן אל תמכור אותה בפחות ממטבע זהב אחד. לך, וחזור עם הכסף כמה שיותר מהר".
הילד לקח את האבן ויצא. כשהגיע לשוק, הציע אותה לסוחרים, שלעגו לו כשביקש עבורה מטבע זהב.
רבים פרצו בצחוק. אחרים פשוט המשיכו בדרכם מבלי להתייחס והיו אף שמתוך חמלה הציעו מטבע ארד. אך הילד לא התפשר, ועקב אחר הוראותיו של מורהו, שלא להסכים לשום דבר פחות ממטבע זהב.
לאחר שניסה ללא הצלחה למכור את האבן לכל העוברים והשבים מושפל ומאוכזב מכישלונו, עלה על סוסו ושב אל מורהו:
"אדוני, אני מצטער. כשלתי במשימה שנתת לי.  אבל חוששני כי אי אפשר להטעות אף אחד באשר לערכה של אבן זו".
"חשובים הם דבריך, בני", השיב המורה בחיוך. ראשית, עלינו להכיר את הערך האמיתי של האבן הזו. עלה שוב על סוסך ודהר אל הצורף. מי יותר ממנו יידע את ערכה האמיתי? וזכור, לא משנה כמה יציע לך הצורף, אל תמכור אותה. חזור אלי עם האבן שלי".


הילד הגיע אל הצורף והושיט לו את האבן כדי שיבחן אותה. הצורף התבונן באבן בזכוכית מגדלת, ולאחר שניקה, מירק ושייף,  שקל את האבן ואמר:
"אמור למורה שלך, שאם הוא רוצה למכור היום, לא אוכל לתת לו יותר מחמישים ושמונה מטבעות זהב".
"חמישים ושמונה מטבעות זהב?!" הגיב הילד בתדהמה והתרגשות.
"כן", השיב הצורף, "ואני מאמין כי בעוד זמן מה אוכל להציע לו שבעים. אבל, אם מדובר בעניין דחוף, אז...".
הילד רץ בהתלהבות אל מורהו כדי לספר לו.
 
לאחר שהאזין המורה לסיפורו של הילד, אמר:
"אתה כמו האבן הזו. אוצר בעל ערך יקר ויחיד במינו.  חשבת שכל אדם יכול לנחש את ערכה האמיתי של האבן? חושב אתה שכל אדם יכול לדעת את ערכך האמיתי?"
 
רק בעל חוכמה ודעת, שאורו הפנימי ותבונת ליבו הם כזכוכית מגדלת בידו של צורף מומחה,  מסוגל להבחין בזאת ולדעת שכל שיש לעשות על מנת לממש את הערך שלך זה לשייף ולמרק שלב אחר שלב
כפי שעושים בשיתוף פעולה מעורר השתאות ה"מומחים" יזמי "מרכז מעשה" תנועת "אחריי" ומובילים למכינת גל בנים ובנות מכל הקשת החברתית והתרבותית ומשפיעים על עשרות בני נוער לגלות בתוכם את היכולות המופלאות שאלמלא עברו את התהליך אולי לעולם לא הייתה נמצאת להם ההזדמנות לגלות
את ערכם הרב.
 
אלמלא שייף מירק וחשף "הצורף המומחה" לעולם לא היה נגלה היהלום שבתוכם כדי לשפוך אור על ערך של עוד ועוד נערים ונערות שישפיעו על עוד ועוד צעירים וצעירות לעלות על הדרך. ממש כמו במרוץ שליחים מובילים אלה את אלה לדרך המלך. דרכם של מלכים.
 
אין לי ספק שכמוני וכמו אביו של רענן, מוקירים האמהות והאבות כולם בברכה העצומה שביוזמות האלה .
כולנו עדים לסיפורים על תחושת החמצת היכולות של רבים מאיתנו ההורים,  בעשורים בהם עשו את השרות הצבאי ללא מחשבה או הכנה מוקדמת. מעטים מאוד זכו לתנאים שהביאו לחשיפת היכולות שלהם.  אין ספק שזוהי החמצה לאומית ולא רק אישית והיא נבעה מסיבות  מנטאליות, תרבותיות, גלותיות. חוסר מודעות ובעיקר, העדר השראה בבית או בסביבה.  והינה כאן ממש לנגד עינינו, אין צורך בתרועת חצוצרות. המיית תבונת הלב לבדה, הפילה את חומות האטימות.
 
מכינת "גל" חושפת ועורמת גל אל גל תבונה ויכולות  מכל נצר ונצר של אוהבי ישראל מקצווי עולם וממלאת את הארץ במלוא חופנה בהשראה אדירה של הדדיות, מסירות והקרבה שמביאים לחוסן העם כולו, כשם שחוזקה של שרשרת הוא כחוזק כל חוליה וחוליה שבה.
כבר כשפגשתי בחדוות העשייה של המדריכים (שמות רבים שלא אמנה כדי לא להשמיט מישהו מהם חלילה) יכולתי לדעת את טיבה של המכינה ואת איכות התוצרת שכולנו כאחד עתידים ליהנות ממנה.
 
בשם כל האמהות והאבות מחזקת את ידיכם ומזמינה את כולם להריע לכבודכם בתודה


ואתם מכירים את החברה הנפלאים האלה?
שווים. שווים המון ולשמחת כולנו, מתרבים.
 
 
 
למען ההגינות אציין שהמשל נכתב עפ"י השראה מסיפור דומה שקראתי.
תיקי קאופמן שמשי (אימא של רענן)
29.10.2013
מפגש הורים
"מכינת גל"
חיפה
 
 
 
 


מה דעתך על איזה כיף ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כמכינת גל, אימונים, נערים, נערות, אחריי, יפים, אמיצים, חדורי מוטיבציה, מופת, הורים, חיילים, אבנים טובות, אימא, אבא, גברים, כנס הורים, מאושרים, מלח הארץ, עוז, עוצמה, שלום