הישראלים, או היהודים הם צרכני יין מהגדולים בעולם (ככל הנראה ), המגיע אלינו מיקב זה או אחר בארץ או מיקבים בעולם כולו. וזוהי תופעה שלאו דווקא קשורה בנטייה לשתייה, אלא פשוט עקב ריבוי החגים והשבתות, המחייבים שימוש ביין. וגם עבור שמחות כמו חתונות, בר מצווה, ימי הולדת, וברית מילה. שאמנם אינם מתרחשים בכל יום, אך בכל זאת דורשים הם את היינות שלהם .שם נוהגים ללגום כוסית של יין. ומובן שישנן המסיבות החברתיות המתנהלות בבתים פרטיים, ובמסעדות שונות, ואף שם מוגשים גביעי יין אדום לוהט ומתוק, או יין לבן וכמובן שמפניה תוססת . יינות רבים מיוצרים ביקב מקומי. כמו יקב הגולן, יקבי הברון ועוד.יקבים אלו נכנסים לפעילות מוגברת במיוחד לקראת חגים כמו ראש השנה ופסח. בחגים אלו, היין נשפך כלאחר יד וללא חשבון.יקב הוא עסק לכל דבר שעיקר עיסוקו הוא ייצור יין ומיץ ענבים. הם מחזיקים בדרך כלל כרמים בהם גדלים שיחי ענבים לבנים, ואדומים, מטפחים אותם על מנת להשיג פרי משובח ובעקבותיו, אף יין משובח שימכר במחיר ראוי. הטיפול בכרם מהווה עבודה בפני עצמה הדורשת השעקב בלתי מבוטלת של זמן. אי לכך יתכן שזו אחת הסיבות למחירי היין שלעיתים הם גבוהים. יקב המכבד את עצמו ידאג לייצר יין משובח שטעמו מצויין,על מנת שציבור חובבי היין ילך ויגדל. כלומר מכירות הין ילכו ויגדלו. מה שכמובן ירחיב את עסקיהם . מובן שעל בעלי היקב לדאוג להכשרים מדוקדקים ומהודרים עבור היינות המיוצרים בתחומו. מאחר וציבור שומרי הדת בארץ גדול למדי והם כמובן יעדיפו לקנות את בקבוקי היין שלהם שיוצרו ביקב המקפיד על כל כללי הכשרות, הרלוונטים ליין. גם הציבור חילוני בחלקו הגדול, מעדיף להשתמש במוצרים כשרים וכמובן יין כשר. ישנם אנשים הנוהגים לייצר יין בביתם שלהם. הם מחזיקים חביות לייצור היין, לשם הם מכניסים את מרכיבי היין. כלומר ענבים ,סוכר ואולי מרכיב נוסף, סוגרים היטב את החבית, ומניחים לה לפרק זמן , עד היות היין מוכן.יקב ביתי קטן .מה גם שנחמד ביותר ליצר לבד כל מיני מאכלים ומשקאות.זה משמח, ואפילו ממכר. וטעים יותר לאכול או לשתות מוצר ביתי שכל כולו נעשה במו ידיכם, על טהרת המצרכים המעולים.