"פעם מַתִּי... הייתי מת..." כך סח יוסי שריד, לשעבר שר החינוך ויו"ר "מרץ" בראיון שבני בשן ערך עימו בגלי צה"ל.
את הרגע בו היה פעם במצב של מוות קליני ומביט על גופו מבחוץ מתאר בצורה ברורה ובקור רוח ומזווית מעניינת“.

יוסי שריד מספר: "...פעם הייתי מת, כבר לא הייתי פה... אני זוכר שנסענו כל המשפחה במכונית, ואני זוכר את הילדים האומללים שלי שיושבים מאחור ובוכים מרה על אביהם שמסתלק..."
יוסי ממשיך בתיאורו: "...חשתי בחלישות דעת... פרץ חום עצום... הרגשתי שאני מתעופף מעלה, מעלה, הרגשתי תחושה מאוד עמוקה של יציאת הנשמה... הנשמה מעופפת והתבוננתי על פני הכדור וראיתי את משפחתי שממשיכה לנסוע... הנפש נפרדת מהגוף... "

בשלב זה מגייס יוסי שריד את התובנה האישית והפרשנות שלו למצב: "...אני בכלל לא מאמין בהישארות הנפש... זה בניגוד לאידיאולוגיה שלי... לפעמים אולי הנשמה רוצה קצת לצאת, להשתחרר... גם היא רוצה קצת חופש... היא רוצה להתבונן על הדברים אחרת, לצאת מתוך הכלוב הפנימי... כנראה."
יוסי ממשיך בתיאור המקרה: "ראיתי את הילדים שלי בוכים ואת אשתי חיוורת... את עצמי אני לא זוכר שאני רואה כי כבר לא הייתי שם... גופי לא חלק מהתמונה שאני רואה למעלה... אני כבר לא בתמונה... אני כבר בדרכי , והגעתי לסוף הדרך, ואני כבר שם ואני צופה ממרחקים מהרקיע... כשהגעתי לבית החולים שבתי לעצמי...

בסיום הראיון מסכם יוסי שריד ואומר: "אדם הוא ברשות עצמו... הוא חי בתוך עצמו, הוא אדם אוטונומי בלי שום השגחה עליונה, אלא עם השגחה פנימית, וכל החוויה הזאת נתמצתה ביני לבין עצמי ואין לה כל קשר לאלוקות ולא לאבינו שבשמיים ולא להשגחה עליונה... מה שקרה לי לא עולה בקנה אחד עם האני מאמין שלי..."

להקלטת הראיון היכנסו לקישור:

http://www.youtube.com/watch?v=-YWZJuIKK10