משפחות רבות אינן מצליחות להגיע לסוף החודש בלא שחשבון הבנק שלהן נכנס ליתרת חוב. ( משיכת יתר ) ואין כמובן להתפלא על כך, היות ויוקר המחיה השורר בעולם אינו מאפשר חיסכון מינימלי, אלא למי שהינו בעל משרה קבועה במשכורת סבירה ומעלה ותנאים נלווים הולמים. לכן, משפחות כאלה, מוצאות עצמן נוטלות הלוואות למימון מחייתן השוטפת, משימה שהמשכורת לא הצליחה לעמוד בה בכבוד. הלוואות אף הן, הינן מצרך יקר למדי, אם לוקחים בחשבון שמשפחת ממוצעת כזו, המתקשה לסיים בשלום את החודש, נאלצת לבקש הלוואות מהבנק או מגורם כלכלי זה או אחר. הריבית הבנקאית הצמודה להלוואות אלו, אינה זולה כלל ועיקר, אם כי היא הרבה יותר זולה מריבית על הלוואות פרטיות, בשוק הפרטי, והיא אכן מפוקחת על ידי משרד האוצר , המרתק את הבנקים וחברות הביטוח והאשראי לחוקים שאינם מאפשרים להם לעשות ככל העולה על רוחם, ולגבות אחוזי ריביות גבוהים מדי. יתכן שזו מדיניות נכונה וכלכלית, אך הציבור עדיין מעדיף לקבל הלוואות בריבית נמוכה יותר שתספק מרחב נוח יותר לתימרון ,ואפשרויות החזר קלות יותר. ישנן משפחות שלא נרתעות מפנייה לשוק הפרטי, לקבלת הלוואות פרטיות בריביות רצחניות של אחוזים גבוהים במיוחד. הן אינן לוקחות בחשבון את העלות הגבוהה, או שלוקחות ולוקחות בחשבון עלות גבוהה זו של הלוואות יקרות אלו, אך מאמינות שיצליחו להחזירן במעד הקבוע. רבות מהן אינן עומדות בתנאי הלוואות אלו, ומתקשות בסופו של דבר להחזירן. או אז מתחילות הבעיות לפקוד את מעונן. ואז הן נקלעות למעגל סגור של הלוואות. הן נוטלות הלוואות מזה, ומחזירות הלוואות לאחר. כך עד שהן מגיעות למבוי סתום, ומוצאות את עצמן מתקשות במיוחד לסיים את  העניין בשלום, בלא שתודר שנתם בלילות. ספק רב אם נטילת הלוואות בשוק הפרטי שאינו מפוקח על ידי משרד האוצר, היא צעד חכם.  היות והיוקר הרב הכרוך בנטילתן, יש בו כדי למוטט  אף עסקים מכובדים. שלא להזכיר משפחות מן השורה. והמסקנה היא, שעם כל הקושי הכרוך בהלוואות מהבנקים, מוטב לקבל מהם בכל זאת. אך בהחלט לבדוק את האותיות הקטנות של חוזי ההלוואת, על מנת להימנע מטעויות ואי נעימויות בהמשך הדרך.