אם נרצה לתאר את הספר בשלוש מילים,  הרי שהביטוי שיגדיר אותו בצורה הטובה ביותר הוא: עיפרון בלי שפיץ.
אמנם אין ספק ש"מתחת לכיפה השקופה" הוא יצירה עוצמתית. זהו ספר שמתאר מציאות היפותטית, בדיונית משהו, שבה עיירה שלמה מנותקת משאר העולם ע"י כוח עליון בלתי מוכר. בכך היא הופכת לעולם קטן בפני עצמו, וכמו תמיד- הרעים מנסים לבסס את שליטתם ולפגוע בטובים המעטים שמאיימים עליהם.
העלילה טוויה ביד אמן ממש: יחסי הכוחות, התככים, ההתנגשויות האומללות באירועים שהופכים לאסונות, נחשים מתחת לקש, ועוד ועוד. קשה מאד להניח את הספר באמצע המתח. והמתח מתחדש כל הזמן!
העלילה נבנית על מתח מצטבר, והבעיה שהסיום אינו מספק. אין פתרון של ממש לעלילה. אמנם היתה שריפה וכל הרעים מתו. אולם הציר המרכזי של העלילה- נוכחות הכיפה- לא נשבר ע"י השריפה, אלא רק בהמשך. נוצרת תחושה של מתח שנבנה ונבנה ומצטבר.... ואז לא מתפוצץ אלא נמס.
חוץ מפגם קטן זה, הספר טוב בהחלט.
הרקע- ייחודי עד מוזר. המחבר מנסה להקביל בין בני האדם הלכודים תחת הכיפה לבין נמלים שילד כולא תחת זכוכית מגדלת, וזה, אם תרצו, הרעיון המרכזי של הספר, שאכן מעורר מחשבה אך הוא מעט מעוות. בכל מקרה האקולוגיה נוכחת בספר ועליה נבנו הרקע והעלילה.
הדמויות- אמנם מאופיינות בצורה גברית מעט, ע"פ נתונים חיצוניים, בעיקר ע"פ המקצוע. אך הן מגוונות בצורה מעוררת השתאות, ומבודלות יפה. הן מעוררות אהדה או משטמה בדיוק כפי שהסופר תכנן, וממש תענוג להכיר אותן.
הכתיבה מעניינת וזורמת. מעט שטחית אך במידה הנכונה כדי למשוך אנשים לקרוא.
ונעבור לציונים...
עלילה- 1.
רקע- 1
דמויות- 2
כתיבה- 2
השארת חותם אישי- 1. אמנם הספר לא מרגש, אך הוא מעורר מחשבה וגורם לקורא לחשוב עליו עוד כמה ימים.
סך הכל:7 מתוך 10. ספר מומלץ לאוהבי קריאה ומתח.
ועוד הערה.... אולי זה קצת מוזר אבל יש כמה הקבלות בולטות בין הספר לבין הסרט של משפחת סימפסון. עיירה הנכלאת תחת הכיפה, חזיונות רוחניים, בע"ח שמתרסקים וכדו'... אבל כפי שאתם מבינים גם הספר וגם הסרט הם מצויינים!