הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
נתיב_להולכי_רגל_בלבד

נתיב להולכי רגל בלבד


לפעמים הדברים האלה שאתה מחכה להם בחיים באים באריזות משונות, את פנחס הכרתי שהוא דרס אותי עם הקלנועית שלו. לא הייתי יכול לדמיין כמה טוב יצא מזה.
רצתי.לא שמתי לב כמה זמן.זה משהו שאני עושה כבר כמה שנים.התמורות מהפעולה הפשוטה הזו הן לאין שעור.כשעברת את הנקודה הזו בראש שהכל בראש אז הריצה או כל דבר אחר הופכים קלים יותר.
אני רץ בבוקר מוקדם,יש משהו בלרוץ שיום חדש מתחיל,בכל אופן בשבילי זה עובד.
השעה הייתה חמש ועשרים ואני זוכר כי בדיוק הסתכלתי על השעון,שמח שזכרתי להדליק את הדוד לפני שיצאתי.הוא הגיע משום מקום,ואני לרוע המזל הייתי במקום,אני זוכר רק את המכה שחטפתי,את עוצמת הטלטול והתעופה.זו כבר פעם השנייה שזה קורה,ככה הכרנו.והתעלפתי.
כשהתעוררתי הכאב החד כבר היה מוכר,אותם הקולות,אותן המראות של אנשים עם חלוקים לבנים וכאלה שלא עם מבטים מודאגים,בקיצור הייתי שוב בבית החולים.
הוא ישב על המיטה לידי,נראה עייף ומוטרד,השיער שלו הסגיר שעברו עליו שעות לא נעימות, הוא שמח שהתעוררתי וחייך,משולב עם מבט כזה שאומר סליחה,מצטער.
טלפון והייתי קופץ לקפה,לא צריך לדרוס אותי,שילבתי את זה עם חיוך.שלא תהפוך את זה להרגל.
קוראים לו פנחס,אריה בן 73 ,בריא בגופו ובנפשו, עבר איזה דבר או שניים בחיים ומעל הכל בן אדם.
הכל בגלל המדרכות בעיר הזאת הוא אמר חצי בצחוק,צריך לעשות נתיב להולכי רגל ..
השעה הייתה שתיים ,מעוצמת המפגש ישנתי כמה שעות טובות, הרופאים אומרים שאני יחיה אז ממש אוטוטו משחררים אותי, פנחס הציע שנלך לחגוג בארוחת צהריים ואני אחרי התלבטות קטנה ביני לביני אם להישאר לקינוח של בית החולים או לבחור באוכל אמיתי עניתי רק ניקח ג'לי לדרך.
אני עם בגדי ריצה,הארנק לא עליי,הדוד דולק,לא הודעתי לאף אחד איפה אני,הפלאפון לא עליי.הדוד דולק!
אחרי שהרופא חתם והאחות הסבירה נפרדתי מכולם ויצאתי את בית החולים.אני ופנחס,תלך זקוף הוא אמר לי,אולי עוד מפגש איתך יישר אותי לגמרי החזרתי לו,ניקח אותך להתקלח כי אתה לא מריח משהו,משם נלך לאכול ואחר כך ניפרד,יותר מדי שעות אני מבלה איתך היום .את זה ,הוא אמר.
אני אחסוך את תיאור הכניסה לבית וההתארגנות. כעבור חצי שעה,התקלחתי,מריח יותר טוב,לבוש ובעיקר רעב חטפתי את הטלפון ויצאנו.
אני סומך עליך,מה שתבחר אני מצטרף,אמרתי ו ופניתי לבדוק את הטלפון שלי להתעדכן מה קרה בזמן שישנתי.הוא הכיר מקומות טובים,לא כאלה המפוארים,יותר של השכונות,אוכל של פעם,בזמן שאני מכיר אותו למדתי את זה אז אני נותן לו לבחור כמעט תמיד,עשינו את זה כבר שש פעמים בערך ועד היום הוא לא טעה.
למדתי שכלום לא השתנה,ההיגיון עדיין חסר,אותם דברים כמו אתמול רק שהשמות השתנו וסף הטירוף עלה. פניתי להודעות,גם שם לא היה משהו מעניין. יש לי הצעה בשבילך, כזו של פעם בחיים. לא הייתי מציע אותה לאף אחד אחר הוא אמר. ידעתי למה הוא התכוון לפי הטון שהשתנה בקולו,חוץ מזה שזה היה עניין של זמן עד שזה יגיע. קודם אוכל אחר כך דיבורים אמרתי בדיוק שהוא החנה את רכבו.
נתתי לו להזמין ועד שהגיע האוכל התקשרתי לאמא שלי לשאול לשלומה ולאחל יום נעים,היא לא ענתה וממבט חטוף על השעון הבנתי שהיא כבר תחזור אליי.
האוכל הגיע, כמו בפעמים קודמות הוא לא טעה,אכלתי,שתקתי ואכלתי.הייתה מוסיקה נעימה ברקע.
אני צריך שנתיים מהזמן שלך ומחוייבות התחיל פנחס ואמר.אני אלמד אותך את כל מה שאני יודע,
אתה צריך לסמוך עליי, מותר לך לשאול הכל אבל רק אני מוביל,מבפנים כבר חייכתי כי היה לי ברור שאני בידיים טובות ושקיבלתי מתנה שמעט מאוד זוכים לה.
מי אני? מי זה פנחס ומה הוא הציע לי? ולאן התגלגל כל הדבר הזה??
פעם ראשונה שלי פה..אם יהיה עניין אולי נמשיך
 


מה דעתך על נתיב להולכי רגל בלבד ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

נכתב ע"י סקרנל
בתאריך: 27/08/2015
רעם בהיר בן 19

1 מאמרים | 1156 כניסות
דירוג המאמר
60%
 השארת תֶּשֶׁר לסקרנל
כל ההכנסות לתרומה
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!