בפרשת השבוע ישנו תאור "הוראות היצרן", איך לעשות את ארון הברית עבור המשכן:
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ..." (שמות כה, יא ).

לפני כן נאמר: "ועשו ארון..." כלומר- לכל ישראל יש חלק בעשיית הארון, הכול יבואו ויתעסקו בארון.

בספר משלי ג, יח נאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה..." ולא נאמר: "ללומדיה", אלא: "למחזיקים בה"- רמז למחזיקי לומדי התורה. והואיל ולא כל אדם יכול, או מוכן ללמוד תורה על כל פנים- גם אחזקת לומדי התורה, כמוה כלומדה כפי שהיה בין השבטים יששכר וזבולון; יששכר למד תורה, וזבולון היה יורד ימים ומפרנס אותו.

בהמשך מוזכר הפסוק המתאר את ציפוי הארון מבפנים וגם מבחוץ, ו"הכלי יקר" נותן כמה טעמים לכך:
הפסוק מזכיר זהב טהור רק מבית ולא מחוץ, ללמדך שכל מה שהאדם עושה על מנת להדר עצמו בפני הקב"ה- ודאי טהור הוא. אבל מה שמראה את חיצוניותו- אינו טהור בהחלט, ועושה אולי כן מפני הרואים...

טעם נוסף לדבר: הקב"ה מקבל את האדם כאשר הוא טהור במחשבות, בניקיון הפנימי שלו, אבל כלפי חוץ- קשה הדבר מאוד, מפני שבני האדם נוטים הרבה פעמים לדון אדם לכף חובה.

וטעם אחרון: רמז הדבר לנגלה ולנסתר שבתורה, כלומר בנסתר יש יותר קדושה וטהרה מן הנגלה.

שנזכה בעזרת השם לעבוד את השם בלב טהור ונקי... זהב טהור- גם מפנים וגם מחוץ...

שבת שלום!