הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
שפת_אם

שפת אם


לי נשאר רק לחבק את אמא, להישען עליה ולחקור את מי שתביא לי תשובות, את מי שליוותה אותי במרכז, לשבת לכתוב אותך ואותה, חיה ומתה, בקול רם ולא שבור, להיזכר בתפוחים, באברהם אבינו, בלוויה עברית, בשבילי הלאדינו, בפנים קפואות שעוד הספיקו להגיד בחייהן "דוּרְמֶה מִי אָנְגֵ'לִיקוֹ - אין כבר עוד כאב".
הדפיקה על הדלת עדיין חדה, קשה וצפויה כמוך,  מוכנה להתממש מאז פרננדו השני ציווה להגלות את שורשינו מקסטיליה, מאז "פָּדְרֵה קֵרִידוֹ" הלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו, עוברת דורות באגרוף קמוץ, לא פוסחת על חיוג בינלאומי כדי לבשר זאת, מחכה עוד קצת כדי לנקוש על דלת עץ רכה, אחרי הנקישה כבר ידעתי שלא אשמע יותר מילים ומחשבות קטועות, בקשות נרגנות ואוהבות גם יחד.

כל הדרך בין שני החדרים הייתה טקסית, לוויה לדור שממנו לא יצמחו פירות באותו הטעם, אמא מלווה אותי במבט אחרי שביקשה שאבדוק למה את כבר לא מגיבה לקריאותיה, עדיין אוחזת יוגורט דל שומן וכפית כסף בידיים רועדות, נצמדתי עם אוזני לחזך, אמא שואלת אם הלכת, ואני מחכה לשמוע נקישה, ליבך אינו מדבר, לא
מגמגם, פנייך קפאו כאילו רוצות לומר את מה שלא הספקת.

את קולך האמיתי הפסקתי לשמוע עוד לפני הטיסה, בכיתי את מותך ואת את מותי, כשחזרתי את כבר לא ביקשת שאנעל נעלי בית מעל ריצפה קרה, לא היית כועסת, רק מבקשת חמלה על כך שאינך יכולה להניח ראש על כרית, לא היה אפשרי עוד לחקור אותך ולקבל תשובות לא ברורות על מוצאך, סיפורים שבורים על ליכלוכית באיסטנבול שמגורשת לתל אביב בכדי להמשיך להיות כזאת, לכולם יש סיפור, אבל שלנו עשוי קטעים קטעים, אוסף של זיכרונות ובדיות, פערים שמושלמים על ידי דמיון חסר בסיס, סיפור שמת ונולד כל פעם במקום אחר.
שפת אם ברורה מלווה אותי כל חיי ושפת אם שנייה מלווה ברקע, נמצאת שם מרגע היוולדי, עוזרת לאחרת כשאחת מהן לא נמצאת, לפעמים הן מתנגשות, רבות זו עם זו, מתערבבות, הופכות לאחת ושוב מתפצלות, סוחבות פצעים ממאבק עיקש, שתיהן מגוננות, ואני בוחר בחבולה מביניהן, נשאר לנוח לצידה, מבקש שתחזיק כדור פלסטיק באמבטיה חמה, בועט בכדור בד על מיטתה ומחכה לתגובה זועמת, שם פַּנְטוֹפְלַס להרגיעה ומגיש לה לֵצֶ'ה רגע לפני מותה.

ואני מתגעגע לתפוחים אדומים, לתרנגולת מגוחכת, לגרביונים מתוחים על עור לבן, ורידים מתפוצצים, ניקיון טוטאלי, תה וקרקרים, נזכר ומחייך, נכנס לבית קטן עם שני חדרים לחדר קטן עם שלוש מיטות, חמישה ילדים וזוג הורים, שתי אימהות וארבעה ילדים, אב אחד וסבא נעלם, מתהלך בתוכו והוא מתפוגג, הופך לבית גדול ריק מנשמה, נעלי בית מאורגנות במגירה ושתי גופות שמחכות להיטהר בקדושה.

כל הזכויות שמורות ליוסי יוסף C
 

 
 
 
 


מה דעתך על שפת אם ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה