כשהייתי ילדה אמרו לי תמיד דברים שנראו לי כאמת מוחלטת. אמרו לי שכדאי לאכול בשר כי זה בריא ויש בזה ויטימינים. אמרו לי שארוחה בריאה כוללת גבינה וחביתה ושצריך לאכול שלושה מוצרי חלב ביום. אמרו לי שגן חיות  הוא מקום שמתאים לטיול  נחמד. שלעשות 
​על האש זה בילוי חברתי . שאפשר לתת במתנה דג זהב בתוך שקית. לימדו אותי שפרה גרה ברפת, תרנגולת בלול סוס באורווה ודג באקווריום, ושלטייל ולראות אותם בכפר זה מקסים, ופינת ליטוף ופינת חי זה מש דבר נפלא וחינוכי. בראש השנה מברכים על ראש של דג ובפסח על זרוע של עוף כמובן. קנו לי נעליים  מעור ותיקים מעור, אמרו שהבגדים מעור הכי יםים ועדכניים, הושיבו אותי על ספה מעור ואמרו לי שהיא הכי יקרה ושווה, שלא לדבר על מעיל פרווה. שארוחת יום  שישי לא שלמה בלי עוף על השולחן. חשבתי  ששוקולד פרה זה טוב, עובדה שהיא תמיד מחייכת על העטיפה.
​אבל  כל הדברים האלה הם שקר אחד גדול. וכשנפתחו לי סוף סוף העיניים כל העולם נראה לי פתאום אחרת. הבנתי שהבשר שאני אוכלת הוא בעצם גופות, המקרר שלי מלא בחלקי גופות : רגליים, ירכיים, לבבות,חזה, ועוד ועוד. שהגבינות והחלב מלאות בדלקות ומוגלה ולא מותאמות לבני אדם, והביצים מלאות בנוזלי גוף של תרנגולת ובחרא ודם. אין בזה שום דבר בריא, להיפך, זה רק עושה אותנו חולים יותר . אלרגיות , כולסטרול, שומנים, הכל מהאוכל הזה שלא מתאים לגוף שלנו. פתאום גן חיות נראה כמו טיול אומלל בין חיות  כלואות  בכלוב, ופינת ליטוף נראית כמו התעללות לשמה. ככל שהבנתי יותר נחשפו עוד ועוד שקרים. הפרה לא גרה בשמחה ברפת, אנחנו שמנו אותה שם, ואנחנו מתעללים בה. אונסים אותה בכוח, גונבים את החלב שלה, ובסוף שוחטים אותה. התרנגולת חיה בצפיפות איומה בתוך זבל ומטילה עוד ועוד ביצים עד שגם אותה שוחטים. את הדג אנחנו שמים בתוך אקווריום סגור וקטן שנועד להנאה הפרטית שלנו, והסוס גר באורווה כדי שנוכל להשתמש בו לצרכינו ולנצל אותו עד שתש כוחו. היום אני לא מסוגלת לקנות דברים מעור. איך אפשר לשבת על עור של משהו שהיה פעם חי ונושם, זה מגעיל וזה נורא!  איך אפשר לחיות עם נשמה נקיה כשכל הגוף שלנו משמש כבית קברות לחיות מתות. הדם והנשמה שלהם נמצאים בתוכנו. מטנפים אותנו מבפנים והופכים אותנו לחולים יותר ויותר. 
​מי  אנחנו שנכלא ונתעלל ונאכל ונלבש ונכין ארוחת פאר מחיות שיש להן גוף ונשמה?
​היום כל העולם נראה לי אחרת. למדתי לא להאמין בכל אמת מוחלטת שמנסים לדחוף לי. היום אני יודעת בוודאות שהיחס לחיות קשור גם ליחס שהיה בעבר לנשים או למיעוטים, כאילו דרך העולם היא שהם צריכים לשמש את הגברים או את העשירים, וכמה שנים כולם האמינו בזה?
​צריך לפתוח את העיניים ולהסתכל על העולם בעיניים אחרות. לחתור ולגלות את האמת שמרגע שמבינים אותה שום ביקור במסעדה או מלון או חנות חיות או רהיטים או בגדים, או בילוי של אכילה של גופות שנצרבו על האש ,או ספרי ילדים והצגות ילדים ותוכניות טלוויזיה שמתגאות באכילת גופות, ועוד ועוד. פתאום כל העולם נראה אחרת. אפשר וצריך לשנות. להפסיק לאכול ולהתעלל בחיות, להפוך את העולם לנקי ובריא יותר, ולהציל את עצמינו. רק צריך לפקוח את העיניים ואולי נגלה בדרך עוד כמה שקרים שסיפרו לנו ועוד לא עלינו עליהם.